אודות המסלול

המקטע הראשון בשביל ישראל מבית אוסישקין לתל חי הינו אחד הקטעים המרשימים והקלים בשביל ישראל וכן אחד הקצרים שבו. מבית אוסישקין ההליכה קלה ונוחה ומקיפים את שמורת תל דן (לא נכנסים לשמורה). המשך הדרך לאורך אחד הפלגים ואף חוצים אותו מספר פעמים (תלוי בזרימה בתקופת הטיול), המשך המסלול על כביש אספלט בואכה שמורת נחל שניר. הכניסה לשמורה בתשלום. ההליכה בשמורה ולאורך נחל שניר הינה שיאו של המסלול, במהלך ההליכה נעזר בדרגיות ונלך עשרות מטרים בודדים במים (הקרים) עד לגובה הברכיים.

היציאה מהשמורה הינה דרך שער מסתובב ולאחריה הליכה די מנהלתית בחלקה על כביש, ובחלקה בשוליו עד לעלייה לתל חי. לתל חי עולים עלייה מתונה ובסופה מגיעים לאנדרטה לזכר הרוגי הפצצה שנפלה. חוצים את בית הקברות של כפר גילעדי ומסיימים באנדרטת האריה השואג. בכך מגיע לסיומו הקטע הראשון של שביל ישראל מבית אוסישקין לתל חי.

הרישום לטיול מתבצע באמצעות לחצני הרישום המופיעים בהמשך, לכל קבוצה לחצן (טופס הרשמה) יעודי.

פרטים אודות הטיול

  • שם הטיול: שביל ישראל מבית אוסישקין לתל חי
  • מועד הטיול:
  • זמן הליכה: כ-7 שעות
  • דרגת קושי: קלה
  • שעת מפגש: 08:00
  • נקודת מפגש: חניון אנדרטת האריה השואג בכפר גלעדי
  • מחיר :110 ש"ח
  • עלות ההקפצה: 25 ש"ח שמועברים ישירות לנהג

ציוד נדרש

  • נעלי טיולים יעודיות - נעלי הרים (לא נעלי ספורט)
  • נעליים להליכה במים
  • מגבת קטנה
  • עלות כניסה לשמורת נחל שניר או כרטיס מטמון
  • אוכל למהלך הטיול
  • 2 ליטר מים
  • כובע

ניווט באמצעות וייז

ניווט באמצעות גוגל מפות

שביל ישראל

נקודת ההתחלה של שביל ישראל,  המקטעהראשון של שביל ישראל מבית אוסישקין לתל חי נמצאת בבית אוסישקין. נקודת ההתחלה צמודה למוזיאון בית אוסשקין, מקום המחבר היסטוריה ארכיאולוגיה וטבע, כמוהו שביל ישראל. לאורך ההליכה בשביל ישראל נפגוש את ההיסטוריה של הארץ מהתקופה הכלכולתית ועד לימנו אנו. נקודת ההתחלה אינה טומנת בחובה את הצפוי למטייל לאורך השביל, בהיבט התכסית ודרגות הקושי של כל חלק וחלק. תחילת ההליכה בשביל ישראל אופטימית וירוקה ומסתיימת בתחושת ניצחון והישג אדיר במימי מפרץ אילת.

[]נחל שניר

הצומח והחי בשמורת נחל דן

יחידת צומח ראשונה בדרכנו היא "הסבך התחתון" בה מתבלטים בכמותם ובקומתם עצי המילה הסורית מילה זו היא הדרומית בבני סוגה, אשר גדלים באזורים ממוזגים של חצי כדור הארץ הצפוני. גובהם של העצים מגיע ל-15 מטרים והיקפו של אחד הגזעים מגיע ל-2.70 מ'. בסבך זה מצויים גם ער אציל, אשר עליו משמשים כתבלין, אשחר רחב עלים המתבלט בסתיו בפירותיו השחורים.                                                                                                              

ההדס המצוי מגיע כאן לגובה שיא של 8-7 מטר. בין המטפסים נפוצה הקיסוסית הקוצנית אשר אשכולות פירותיה מאדימים בסתיו.מגוון צמחיה נדיר יותר מצוי בתחום הזרימות הרדודות. שם נמצא את הערברבה קטנת הפרחים, קוצן גירדו שגובהו כ-2 מטר ופרע מחודד, סביב אלה, שפע של שערות שולמית מושכות עין. על האיים המתבלטים בערוץ הנחל ולאורך גדותיו, מצוייה שרכית הביצה. זהו שרך צפוני שתל דן הוא גבול תפוצתו הדרומי בעולם ותל דן הוא המקום היחידי בארץ בו אפשר לראותו.

באיים אלה נמצא פעמים אחדות קינו של הנחליאלי הלבן, המוכר לנו מרחבי הארץ כאורח חורף. בין סבכי החורש, אפשר לשמוע את הצטיה – אחד מזמירי הסוף הדוגרת כאן ולה ביצים חומות אדומות מבריקות. גם קינון של תפר ופשוש יראה בשוליים היבשים. אך המיוחדת בין בעלי החיים הנראית בתל, היא הסלמנדרה המצוייה המתבלטת בצבעי אזהרה של כתום-שחור והיא מטפוסי הדו-חיים הקודמים, שראשיתם מלפני 50 מליון שנה, והצליחה לשרוד עד היום. לאחר רדת גשמי היורה בנדידתן למקומות ההשרצה הן מתרכזות בהמוניהן בשמורה, בהליכה איטית ומסורבלת קמעה.מידי פעם מזדמנות לכאן גם לוטרות – הן כלבי הנהר שכמעט הוכחדו בתחומי ישראל. שפע רב של בעלי חיים מצוי במי הנחל שם מצויים חסרי חוליות רבים ומספר מיני דגים.

השער הכנעני        

השער שלוש הקשתות בנוי מלבני בוץ מיובשות- שמש, על גבי תשתית של אבני בזלת גדולות. הוא השתמר עד לגובהו המקורי (7 מ') והוא בנוי משני מגדלים וביניהם מעבר העובר מתחת לשלוש קשתות. הקשת החיצונית עשויה משלוש שורות של לבנים היוצרות קשת מושלמת ושלמה, אשר מעידה כי בניית קשתות מסוג זה, המיוחסת לרומאים, הייתה קיימת כ-2,000 שנים לפני כן. שער העיר, אשר שימש את תל דן במאה ה-18 לפסה"נ, היה חלק ממערכת הביצורים של העיר הכנענית, ששמה המקראי היה ליש. יש הגורסים שתקופת בניית השער מקבילה לתקופת האבות ע"פ הספירה המקראית. אלה יטענו שייתכן שדרך שער זה עבר אברהם במסעותיו להצלת בן אחיו לוט.

יוסף טרומפלדור

תל חי     

תל חי היה יישוב קטן בגליל העליון בראשית תקופת ההתיישבות הציונית בארץ ישראל. ב-1920 התחולל בו קרב שהפך סמל ללחימת מעטים מול רבים ולערך ההתיישבות.

הברון רוטשילד, באמצעות חברת יק"א, רכש בשנת 1893 שטח של כ-13,000 דונם בצפון הגליל מבעל האדמות ג'בור בֵּיי. רוב השטח (כ-10,000 דונם) הוקצה למושבה מטולה שהוקמה ב-1896. חלק משטח אדמות תלח'ה נשאר לא מעובד, ולכן נמסר שטח זה בשנת 1905 לקבוצה בת שישה חלוצים על מנת לקבוע נוכחות ושליטה. המתיישבים היו: אליהו אליוביץ, מאיר לישנסקי, פייביש גולדברג, זכריה חיותמן, ג'סי חיותמן ומאיר פרידמן. זה האחרון עזב כעבור כחודשיים ובמקומו הגיע המדריך החקלאי מיכאל פפו שבא לנסות לגדל כותנה בעמק.ב-1907 החל לפעול בתלח'ה משק חקלאי והוקמו בו מספר מבנים, שהמרכזי בהם, בן שתי קומות, כונה "העלייה". ב-1916 נאחזה במקום קבוצה מאנשי "הרועה" במשך זמן קצר. בקיץ 1918 התיישבה במקום קבוצת פועלים בראשות דוד באום וקלמן כהן. בסתיו אותה שנה, עם נסיגת הצבא הטורקי המובס, הם הקימו קיבוץ וקראו לו תל חי.

האריה השואג

קרבות תל חי

בתחילת 1920 החלו באזור התקפות בידי ערבים שמרדו בשלטון המנדט הצרפתי ורצו לסלקו מן האזור. בין מטרותיהם היו גם היישובים היהודיים שהוקמו בגליל העליון – כפר גלעדי, מטולה, חמארה (שנשרפה על ידיהם) ותל חי. מטולה הייתה מושבה שמנתה כ-120 איש, בעוד שבכפר גלעדי ותל חי נמנו כ-20 איש בכל יישוב. הם שלחו קריאה ובה בקשת סיוע למגינים ממרכז הארץ שיגיעו לחיזוק המקום. אל תל חי הגיעו קומץ מתנדבים, בפיקודו של יוסף טרומפלדור. בפברואר החלו התקפות על היישובים, ובאחת מהן נהרג, בשדה סמוך לתל חי, אהרון שר. בהתקפה נוספת נהרג שניאור שפושניק.    

ב-1 במרץ 1920 (י"א באדר תר"פ) הגיעה אל חצר תל חי קבוצה גדולה של ערבים חמושים, שבראשם עמד כאמל אפנדי. הם הורשו להיכנס מכיוון שדרשו לבדוק אם אין כוחות צרפתיים בחצר. בחיפושיהם הגיעו הערבים אל "העלייה" (הבניין המרכזי בחצר) ושם עלו לקומה השנייה. הם הפתיעו את היושבים בחדר בכך שירו עליהם. טרומפלדור נתן הוראה להשיב באש ומיד התחיל קרב יריות. התוקפים המשיכו וירו על האנשים שבקומת הקרקע והחוצה לעבר החצר. להתקפה הצטרפו גם המוני ערבים שהיו מחוץ לחצר. יוסף טרומפלדור ויעקב טוקר רצו לאורך החצר כדי לסגור את השער ונפצעו קשות. בקרבות הירי נפלו גם שרה צ'יזיק, דבורה דרכלר, בנימין מונטר וזאב שרף. בשל האבידות והסיכוי הקלוש למפנה בקרב, החליטו מגיני החצר לנטוש אותה בעת הפוגה בקרב. הם עברו לכפר גלעדי, ובדרך לשם מת יוסף טרופלדור מפצעיו.

מסופר כי לפני מותו אמר לרופאו, ד"ר גרי, שנתלווה אליו: "אין דבר, טוב למות בעד ארצנו". משפט זה מוזכר בדרך כלל כאשר מספרים על גבורתו של טרומפלדור בתל חי ובכלל. באותו לילה נטשו אנשי תל חי וכפר גלעדי את המקום והדרימו אל היישוב איילת השחר שהיה בשטח שבשליטת המנדט הבריטי. בעקבותיהם נטשו גם תושבי מטולה את היישוב.