אודות הטיול בעין יזרעאל

הרגע הגדול של המעיין היפה הזה נזכר בפרק כ”ט בספר שמואל א’, במלחמתו האחרונה של שאול. בעוד הפלישתים מרכזים את כוחותיהם באפק חונה צבאו של שאול ב”עין אשר ביזרעאל” (שם, פס’ א’). לשמחת החוקרים זיהוי של העיר המקראית יזרעאל הוא ודאי וכך גם מיקומו של המעיין.

עין יזרעאל הינו מעיין שבמועדים השונים זוהי פינת חמד המושכת אליה מטיילים רבים.

זהו המעיין המערבי ביותר מבין מעיינות עמק חרוד ומכונה בערבית ‘עין אל מיתה’ כלומר: המעיין המת וזה משום שיבש לחלוטין בקיץ.

עד למחצית המאה ה-19 המעיין היה נובע רק בחורף, והוא הלך והתייבש. על מנת לחדש את הזרימה היה על תושבי הכפר ‘זרעין’ הסמוך לחצוב נקבה כדי להגיע אל מי התהום שמפלסם ירד.

הנביעה כאן, כמעט כמו כל הנביעות למרגלות הגלבוע מקורה במעיין העתק. כלומר מדובר במים שמחלחלים לשכבות עמוקות ועולים לאורך קו שבירה גיאולוגי. בבטן האדמה מתחממים המים ולכן נובעים בטמפ’ נעימה של כ-28 מעלות לאורך כל השנה (והמפורסם שבאלו הוא כמובן הסח’נה).

מימי המעיין נלכדים ומובלים בנקבת בטון אל תעלה הנשפכת לבריכה רחבת ידיים. רוב המתקנים בשטח עשויים בטון ונבנו בתקופת המנדט. בלב הבריכה בית משאבות בן 3 חדרים, שחלק מהמנגנון שלו שרד.

בראשית שנות האלפיים שוב הלך המעיין והתייבש. עד שבשנת 2009 הזרימה אליו מקורות מים מקידוח סמוך.

מלבד האיקליפטוסים שניטעו במקום לרווחת המטיילים, נוכל למצוא כאן צמחיית נחלים צפופה של קנה, עבקנה ומעט שיחי פטל שהיה פעם גדל כאן פרא והקשה את הגישה למעיין. לצד השבילים המקיפים את המעיין נזהה באביב ובקיץ גדילנים וברקנים וכן גזר קיפח.

עין יזרעאל הינו אטרקצייה תיירותית המושכת מטיילים רבים. אל מקור הנביעה מובילה נקבה תת קרקעית, המהווה יעד משיכה למטיילים, ההליכה בנקבה קלה אך באופן שפוף. לשם ההליכה בנקבה נדרש להצטייד בפנסים. חווייה מומלצת ומיוחדת מובטחת לכל המטיילים.

הגעה לעין יזרעאל

אל עין יזרעאל מגיעים בנסיעה על כביש מס' 675, לפני כפר יחזקאל מצוי שלט המכווין את המבקרים לחנייה הנמצאת בצמוד ובמקביל לכביש. מהחנייה ההליכה של עשרות מטרים תביאכם למעיין.