טיול בשבת ה-16-11-2019 ממשהד לקבר יהודה נשיאה

הטיול מתקיים במסגרת שביל ישראל לייט ואורכו יהיה כ-7 ק"מ.

בטיול זה תהיה הקפצה ונקודת המפגש תהיה בקבר יהודה נשיאה.

אודות המסלול

שביל ישראל קטע מס' 13 מנצרת לאלון הגליל הינו אחד הקטעים הקלים בשביל ישראל ובעונת החורף והאביב אחד היפים שבהם.

תחילת המסלול מנצרת לאלון הגליל הינה מהר יונה והמשכו על המדרכה עד לירידה לכפר משהד, קטע מנהלתי לחלוטין עם תצפית פנורמית לעבר בקעת תורען.

ההליכה בישוב משהד במגמת עליה בחלקה בשיפוע חד, בדרך נחלוף על יד המסגד המוקדש ליונה הנביא. מעת יציאתנו מהכפר לעבר יער ציפורי ילוו אותנו ריחות צחנה הנגרמים בשל הפיכת האזור למזבלה שאיש איננו אוכף את החוק במקום.

ביער בתקופת החורף נראה שלל פריחות: רקפות, כלניות, עיריות ועוד. מסמני שביל ישראל בחרו לא להעביר את השביל בסמוך לכניסה לפארק הלאומי ציפורי דבר שמתבקש ביותר וגורם למטיילים להחמיץ אתר היסטורי בעל חשיבות מרובה.

לאחר שנעזוב את דרך העפר לעבר הישוב הושעיה נחצה כרם זיתים מרשים. נעפיל לעבר כנסיית סנטה אנה – אם מרים ונרד לקבר יהודה נשיאה. משום מה מתעקשים הרשויות לכנות את המקום קבר רבי יהודה הנשיא ואף לציין זאת בתוך הקבר, הדבר שגוי מיסודו מאחר ורבי יהודה הנשיא קבור בבית שערים.

מפגע בשביל

נכון ל-09-2016 בשל ערמות זבל ששפכו על תוואי הדרך, יש להמשיך על שביל העפר ובסופו הוא חוצה את ערמות הזבל ומתחבר שוב לשביל ישראל. המשך המסלול לעבר יער הסוללים והשביל מעפיל בתלילות רבה לעבר פסגתו.

ההליכה ביער הסוללים נוחה ביותר עם תצפית לעבר בקעת בית נטופה ואגם בית נטופה, בטרם נגיע לצומת המוביל ולנקודת הסיום באלון הגליל נחלוף על יד גת עתיקה שהשתמרה באופן מיוחד.

פרטים אודות הטיול

  • שם הטיול: שביל ישראל מנצרת לאלון הגליל
  • מועד הטיול: שבת ה-16-11-2019
  • אורך המסלול לקבוצת הלייט: כ-7 ק"מ
  • אורך המסלול: כ-15.3 ק"מ
  • זמן הליכה משוער: כ-7-8 שעות
  • דרגת קושי: קלה
  • שעת מפגש: 08:00
  • נקודת מפגש: קבר רבי יהודה נשיאה
  • מחיר: 110 ש"ח
  • עלות ההקפצה: 25 ש"ח שמועברים ישירות לנהג

ציוד נדרש

  • נעלי טיולים יעודיות (לא נעלי ספורט) חובה!
  • 3 ליטר מים ביום חם נדרש 1 ליטר נוספים
  • אוכל למהלך הטיול
  • פנס

ניווט באמצעות וייז

ניווט באמצעות גוגל מפות

אלון הגליל

שוב קהילתי צעיר שהוקם במסגרת תכנית המצפים של שנות ה-80 בפאתי הגליל התחתון, בין ביר אל-מכסור וצומת המוביל. אלון הגליל הוקם כמושב במסגרת תנועת המושבים בשנת 1980 והתבסס על חקלאות, הקרקע סביבו יועדה ל-80 משקים חקלאיים, ישובים מהסביבה תרמו לשם כך למעלה מ-500 אלף דונם.
 
בסמל הישוב רמז לראשיתו: טרקטור על רקע עצי אלון ובתים כפריים. בעקבות המשבר בתנועת המושבים ב-1984 הישוב כמעט התפרק. נותר בו רק קומץ משפחות והוחלט לשנות את יעודו. כבר ב-1986 קיבל המושב מעמד של 'ישוב קהילתי'. כיום עוסקים רק מעטים מאנשי הישוב בחקלאות ומתמקדים במשקים מצומצמים בולטים בין השאר ענפי הבקר, הצאן וגידול דבורים.
 

חברה וקהילה

באלון הגליל כ-200 משפחות. מעורבות קהילתית היא חלק מאורח החיים. התושבים מגלים נכונות להשקיע משאבים על מנת לשמור על אורח עצמאי.
 
בישוב פעילות למעלה מ-18 ועדות  חברים על בסיס התנדבותי, והן מטפלות בכל צרכי הקהילה כגון חינוך, ביטחון, איכות סביבה, קליטה וכיו"ב. כיום נחשב הישוב למבוקש מאוד, הן בשל מיקומו הפסטורלי בלב חורש אלונים לפתח נחל ציפורי, הן בשל קרבתו היחסית לחיפה (כ-30 ק"מ) והן בשל הקלות ותמיכה של הרשויות.

נצרת

על רכס הרי נצרת מצפון לעמק יזרעאל, בגובה 350 מ' מעל פני הים שוכנת לה נצרת, למרגלות הישוב היהודי 'נצרת עילית' ובנפרד ממנו. מי יודע מדוע בחרה ועדת השמות להפוך את 'נצרת' ל'נצרת'. ובמה תרם שינוי התנועה לשינוי האוריינטציה.
 
נצרת היתה ותישאר עיר מולדתו ומקור שמו של ישוע הנצרי. והטעם שבעברית, ובדיאלקטים מסויימים בערבית מכונים מאמיניו 'נוצרים'.
 
עם זאת, יש לזכור שמרבית תושבי נצרת היום הם דווקא מוסלמים (70%) ושנצרת היא העיר הערבית הגדולה בתחומי הקו הירוק , בהיותה כזו היא מהווה מרכז תרבותי, חברתי ופוליטי לערביי צפון הארץ.
 

עירו של ישוע

נצרת היא העיר שבה גדל והתחנך ישוע ומספר כנסיות בעיר מציינות אירועים שונים בחייו אולם רבים יופתעו לגלות, שעל פי הברית החדשה לא רק שישוע לא נולד בנצרת (כנסיית המולד היא בבית לחם), אלא שכאשר הגיע לשם בפרק האקטיבי של פועלו הנבואי הוא נדחה שם בשתי ידיים, עד כדי כך שהיהודים איימו על חייו, והוא נאלץ לחמוק מהם, בקפיצה מההר שזכה לכינוי זה.
 
מה שמקשר, אם כן, את נצרת לנצרות הוא ייחוס אירוע הבשורה לעיר. הרגע בו ירד המלאך לבשר למרים הבתולה כי היא עומדת לשאת ברחמה את המשיח – מפגש שמציין למעשה את האירוע המכונן בנצרות: האל נוטע את עצמו בקרב בני אדם, הרעיון האלוהי הופך לבשר – המגלם בחובו את כל עצם מהותה של הנצרות. בלב העיר שוכנת כנסיית הבשורה המציינת אירוע זה.
 
הכנסיה בת ימינו היא מאסת בטון מרשימה ורבת קומות מתוצרת סולל-בונה, אולם בתוכה כלולים שרידי כנסיות קדומות יותר, וחורבות בתים מימי בית שני.
 

נצרת בתקופות השונות

נצרת אינה נזכרת בתנ"ך למרות שמנתונים ארכיאולוגיים ניתן לזהות התיישבות באזור עוד מתקופות פרהיסטוריות. עיקר שגשוגה הוא כעיר יהודית המתקיימת ברצף מימי הבית השני ועד סוף התקופה הביזנטית, בה כבר הוקמו בעיר מספר כנסיות והיו מן הראשונות בארץ.
 
בתקופה הצלבנית היא היתה בירת מחוז, והצלבנים הקימו בה כנסיות ומנזרים, העיר נזנחה ושבה לכותרות במאה ה-19 כשהפכה הארץ לאזור השפעה של המעצמות האירופאיות. מאז קום המדינה כבר ביקרו בעיר שלושה אפיפיורים. בנצרת חיים כיום כ-70 אלף איש, כולם ערבים.