נצרת
על רכס הרי נצרת מצפון לעמק יזרעאל, בגובה 350 מ' מעל פני הים שוכנת לה נצרת, למרגלות הישוב היהודי 'נצרת עילית' ובנפרד ממנו. מי יודע מדוע בחרה ועדת השמות להפוך את 'נצרת' ל'נצרת'. ובמה תרם שינוי התנועה לשינוי האוריינטציה.
נצרת היתה ותישאר עיר מולדתו ומקור שמו של ישוע הנצרי. והטעם שבעברית, ובדיאלקטים מסויימים בערבית מכונים מאמיניו 'נוצרים'.
עם זאת, יש לזכור שמרבית תושבי נצרת היום הם דווקא מוסלמים (70%) ושנצרת היא העיר הערבית הגדולה בתחומי הקו הירוק , בהיותה כזו היא מהווה מרכז תרבותי, חברתי ופוליטי לערביי צפון הארץ.
עירו של ישוע
נצרת היא העיר שבה גדל והתחנך ישוע ומספר כנסיות בעיר מציינות אירועים שונים בחייו אולם רבים יופתעו לגלות, שעל פי הברית החדשה לא רק שישוע לא נולד בנצרת (כנסיית המולד היא בבית לחם), אלא שכאשר הגיע לשם בפרק האקטיבי של פועלו הנבואי הוא נדחה שם בשתי ידיים, עד כדי כך שהיהודים איימו על חייו, והוא נאלץ לחמוק מהם, בקפיצה מההר שזכה לכינוי זה.
מה שמקשר, אם כן, את נצרת לנצרות הוא ייחוס אירוע הבשורה לעיר. הרגע בו ירד המלאך לבשר למרים הבתולה כי היא עומדת לשאת ברחמה את המשיח – מפגש שמציין למעשה את האירוע המכונן בנצרות: האל נוטע את עצמו בקרב בני אדם, הרעיון האלוהי הופך לבשר – המגלם בחובו את כל עצם מהותה של הנצרות. בלב העיר שוכנת כנסיית הבשורה המציינת אירוע זה.
הכנסיה בת ימינו היא מאסת בטון מרשימה ורבת קומות מתוצרת סולל-בונה, אולם בתוכה כלולים שרידי כנסיות קדומות יותר, וחורבות בתים מימי בית שני.
נצרת בתקופות השונות
נצרת אינה נזכרת בתנ"ך למרות שמנתונים ארכיאולוגיים ניתן לזהות התיישבות באזור עוד מתקופות פרהיסטוריות. עיקר שגשוגה הוא כעיר יהודית המתקיימת ברצף מימי הבית השני ועד סוף התקופה הביזנטית, בה כבר הוקמו בעיר מספר כנסיות והיו מן הראשונות בארץ.
בתקופה הצלבנית היא היתה בירת מחוז, והצלבנים הקימו בה כנסיות ומנזרים, העיר נזנחה ושבה לכותרות במאה ה-19 כשהפכה הארץ לאזור השפעה של המעצמות האירופאיות. מאז קום המדינה כבר ביקרו בעיר שלושה אפיפיורים. בנצרת חיים כיום כ-70 אלף איש, כולם ערבים.
