מנצרת לצומת גזית קטע מס’ 12 בשביל ישראל

כנסיית ההשתנות

בנצרות מקושר התבור לאחד האירועים המרכזיים בחייו של ישוע, אירוע הטרנספיגורציה, המכונה בעברית ההשתנות. על פי הסיפור, לאחר 3 שנות פועלו בגליל הוא אוסף את 12 השליחים ויורד עימם מאזור הבאניאס אל ירושלים, שם הוא עתיד לבלות את השבוע האחרון בחייו.

בברית החדשה אין ציון מקום ומתואר הר גבוה, ישו עולה אליו עם 3 מתלמידיו, ומותיר את שאר ה-12 למרגלות ההר. הוא ממשיך לבדו אל הפסגה ושם עובר שינוי מאדם לבן-אל. 3 השליחים רואים את ישו משתנה לנגד עיניהם הוא הופך מנביא בן תמותה – למשיח בן האלוהים. זהו האירוע המועיד את ישו להגיע לירושלים כמשיח ולמות על הצלב. בסיפור ישנן מקבילות למעמד הר-סיני ביהדות. בבריה”ח נזכר: ‘הר גבוה’. הקישור לתבור הוא אם כן בחינת מסורת, אך בעינו עומד. על ההר נבנו עם השנים שתי כנסיות. כנסיה אורתודוכסית יוונית ששופצה לאחרונה בשנת 1911, וכנסיה קתולית פרציסקנית העומדת על חורבות כנסיה מוקדמת יותר מימי הנסיך הצלבני טאנקרד.

כנסיית ההשתנות הפרנציסקנית תוכננה ע”י האדריכל אנטוניו ברלוצי, שהיה ארכיטקט הבית של המסדר הפרנציסקני בארץ בראשית המאה העשרים. הכנסיה נבנתה בשנים 1919-1924, מתרומות של קהילות קתוליות בארה”ב.

אור זהוב חודר אל הכנסיה מבעד לחלונות ויטראז’ ומעניק זוהר שמטרתו להזכיר את פניו הקורנים של ישו בעת אירוע ההשתנות. הכנסיה בנויה כבזיליקה בעלת אולם תווך ושתי סיטראות לצדדיו, אך האפסיס שלה (הגומחה המסמנת את כיוון התפילה בקיר המזרח) נחלקת באופן ייחודי לשתי קומות. פסיפס המתאר את מעמד ההשתנות מתנוסס על קיר האפסיס.

בירכתי הכנסיה שתי קפלות המוקדשות למשה ואליהו, ועליהן שני מגדלים. בקפלות נראים משה בהר סיני ואליהו בהתמודדותו מול נביאי הבעל – בחירה לא מקרית הממחישה את הקשר בין נביאי התנ”ך אל ראשי הרים.