אודות המסלול
שביל ישראל קטע מס' 10 שמתחיל בכביש מס' 7677 הסמוך לאכסניית הנוער פורייה וליער שוויץ. המסלול מחל במגמת ירידה ולאורך כביש סלול ודרך עפר נוחה עד הגיענו לעין פוריה. המעיין וסביבתו שוקמו, בבריכות ניתן לראות מים וצמחייה טיפוסית, מצויים במקום מספר שולחנות קק"ל, מקום מתאים ביותר לעצירה.
מעין פוריה השביל ממשיך את מגמת הירידה בחולפו בדרך בסמוך לבריכת הטבעונים. הירידה מסתיימת במבואות המושבה כנרת והבית הראשון שבו נפגוש עם כניסתנו אליה ( מצוי בצד שמאל) הינו בית יוסף טריידל. מועצת המושבה הציבה שלטים בסמוך למבנים ההיסטוריים, ערך מוסף חשוב ביותר.
ההליכה ברחוב הראשי נמשכת כמאה מאתיים מטר ובסיומה מגיעים לחצר כנרת (המקום סגור כעת נכון למאי 2016). מכאן השביל ממשיך לעבר כביש מס' 90 ועובר בסמוך לבית קברות כנרת.
השביל פונה לעבר מטע התמרים וממשיך בצמוד למוביל המלוח (המוביל כבר אינו קיים במקום ונותרו שיחי המלוח בלבד) ולחורשת האקליפטוס ששימשה השראה לשירה של נעמי שמר "חורשת האקליפטוס". הליכה קצרה תביאנו לבית המטור ולאתר הטבילה הנוצרי – ירדנית הסמוך לו.
בחולפנו על פני האתר ירדנית השביל ממשיך בצמוד לתעלת ההטייה של הירדן שנחפרה בעת בניית של סכר דגניה ומימיננו תעלה פתוחה שמשכה את מי המוביל המלוח. בתום ההליכה בין שתי התעלות נצא לשטח הפתוח וההליכה בו חשופה.
בהגיענו לנחל יבנאל השביל פונה שמאלה ודרומה ומעפיל לעבר הרכס של רמת יבנאל. הדרך הינה דרך עפר ונוחה להליכה. הקטע האחרון של המסלול הינו הליכה בתוך ערוץ ועלייה תלולה קמעה על גדתו הדרומית ומסתיימת בעץ השיזף הצמוד לדרך העפר.
ההליכה בחלקו האחרון של הטיול, באם בחרתם ללכת בתוך נחל יבניאל ובאם לאו, הינה הליכה מתישה ויש לקחת זאת בחשבון.
המלצה
המלצתי לא להמשיך עם השביל המסומן על דרך העפר הנוחה המוביל לעבר רמת יבניאל, כי אם להיכנס לנחל יבניאל וללכת בצמוד אליו.
ההליכה הרבה יותר מאתגרת, בחורף הינה בוצית ובלתי עבירה, אך הדך יפה הרבה יותר.
פרטים אודות הטיול
- שם הטיול: שביל ישראל מפוריה להר יבניאל
- מועד הטיול: שישי ה- 18-02
- אורך המסלול: כ-14 ק"מ
- זמן הליכה משוער: כ-7-8 שעות
- דרגת קושי: בינונית
- שעת מפגש: 07:00
- נקודת מפגש: יבניאל
- מחיר: 110 ש"ח
- עלות ההקפצה: 25 ש"ח שמועברים ישירות לנהג
ציוד נדרש
- נעלי טיולים יעודיות (לא נעלי ספורט) חובה!
- 3 ליטר מים ביום חם נדרש 1 ליטר נוספים
- אוכל למהלך הטיול
- פנס
המושבה כנרת
מחוץ למושבה
תל בית ירח
יש פער מתמיה בין שוליותו של תל בית ירח במפת התיור בארצנו, לבין מימדי הממצא, וחשיבותו המרכזית לאורך תקופות משמעותיות במרוצת ההיסטוריה. בהיותו 'חבוי' בין אתרים מושכי קהל כמו הירדנית, חוות כינרת וכנרת המושבה, בית הקברות ובית הספר האזורי (השוכנים למעשה על גבו) נוח לדלג עליו, ואולם במשך אלפי שנים שכנו בתל ערים גדולות ומרכזיות, שהעניקו לו גם שפע שמות בהתאם. השם בית-ירח הנזכר בתלמוד, קשור ככל הנראה בתרבות אלילית ירחית ששלטה בעמק הירדן (יריחו בכלל זה).
מבנה התל
לתל צורת משולש שבסיסו בדרום ברוחב כ-400 מ' ואורכו מעט יותר מ-1 ק"מ ו'בראשו' ביה"ק כנרת, והוא מתנשא כיום לגובה של 15 מטרים מעל סביבתו. השרידים הראשונים בתל הם פרהיסטוריים: בורות אחסנה מן התקופה הכלקוליתית (4000-3200 לפ"ס. כבר בתק' הברונזה הקדומה היה כאן ישוב עירוני ענק שנחפר בראשית המאה ה-20 ע"י ו.פ. אולברייט. הוא היה שני בגדלו בכל הארץ, ומתאפיין בקרמיקה ייחודית שזכתה לשם 'כלי בית ירח'. ממצאי החפירות מעידים על יחסי מסחר ענפים בייחוד עם ערים בקווקז.
מתקופה זו מפורסם 'בנין המעגלים' שהיה כנראה מערכת אסמי תבואה מסודרים ב-ח' ומבני ציבור גדולים.
חומה באורך ק"מ וחצי ושפע כלי חרס שמקורם ביוון שרדו מן התקופה היוונית בתקופה זו נקרא המקום 'פילטוריה' ע"ש אחותו של תלמי השני. בתקופה הרומית, מוצאים מצודה גדולה ובתקופה הביזנטית נמצאו שרידי בית כנסת וכנסיה.
בתקופה הצלבנית
בכתבי יוסף בן מתתיהו נזכר המקום בשם 'סנאבריס', שיתגלגל 600 שנה מאוחר יותר, בתקופת ח'ליפות בית אומאייה ל'צינברי', מתקופה זו נותר במקום ארמון מרשים במידותיו ובפארו, שהיה חלק ממערך 'מבצרי המדבר' של הח'ליפים האומאיים. בשלהי התקופה הצלבנית חונה בו צבאו של צלאח א-דין לקראת הקרבות המכריעים עם הצלבנים, ובתקופה הממלוכית המקום יחרב ויעמוד שומם עד למאה ה-20.
בעת החדשה המקום נרכש ביזמה פרטית ומועבר לידי התנועה הציונית, שמקימה באזור כמה מפעלים חלוציים ראשונים במעלה. בתקופה זו כינו את התל 'חרבת כַּרַכּ', כנראה גלגול של 'ירח' שבפי האשכנזים כונה 'קֶרַק" והונצח כך בשורה "מה ירבו פרחים בחורף על הקרק", מתוך השיר 'כנרת' מאת רחל.
בית הקברות כנרת
הולדת בית הקברות
קוד התנהגות
בית המוטור
תימני כנרת
אתר הטבילה ירדנית
קאצ'ר אל יהוד
האתר כיום
קבר בובה
אודות המצבה
ברכת הטבעונים
בריכה שנחצבה ודופנה בהר כנרת ע"י קבוצה קטנה ותמהונית, שבין שאר האידיאלים של עמל ושיתוף החזיקה גם במשמעת של טבעונות. אין אנו יודעים מה בדיוק כללה טבעונותם, אם דיאטה צמחונית, או גידול אורגני גם של בעלי חיים, אם התנזרות ששורשיה בריאותיים או גישה הומאנית. אולם בראשית המאה ה-20 היא מצאה בנקל את מקומה בין שאר קבוצות החולמים וההוזים שישבו באזור.
השאר תגובה