קנה – סוף?

אין מורה דרך, שלא עמד מול קבוצה ודרש שאין 'קְנֵה-סוּף', יש 'קנה' ויש 'סוף' ששניהם צמחים הגדלים בסמוך למקורות מים. ותמיד היה מי שהקשה: "וממה היתה עשויה התיבה של משה רבנו?" התשובה היא גומא, שהוא צמח שלישי.

צמחיית גדות

משותף לשלושת הנ"ל שהם בעלי גבעול גלילי וחלול (כמו במרבית הדגניים) שבשפת  התנ"ך וחז"ל קרוי 'קנה', ולכן יש קנה-גומא, קנה-סוף (קְנֵה-רובה) ו… קְנֵה-קָנֶה. הציטוט: "עַל-מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ הַזֶּה, עַל-מִצְרַיִם" מנאום רבשקה, קשור בעובדה שהקנה הוא אחד הצמחים הנפוצים לאורך הנילוס. תפרחתו המהודרת העניקה את מראהַּ לאות י' בכתב ההירוגליפים (ראה תמונה).

אודות

קנהו (גבעולו) של הקנה המצוי עשוי פרקים פרקים, רוחבו 2.5-3 ס"מ וגבהו בין 3-5 מטרים. קליפתו גמישה וחזקה מאוד, העלים האפורים-צהבהבים סדורים בזוגות, עוטפים בבסיסם את הקנה וממשיכים במקביל אליו לאורך של כחצי מטר.

פריחה והאבקה

הקנה פורח מיוני עד דצמ'. הפרחים ערוכים בשיבוליות קצרות על גבי ענפים דקים מלווים בשערות בהירות ומבריקות פרושות לאורך 20-60 ס"מ מראש הגבעול. הפרחים דו מיניים בעלי שחלה אחת ו- 3 אבקנים מלבד הפרח התחתון בכל שיבולית שהוא זכרי ובן 3 אבקנים או פחות.

החל מחודש אוגוסט בשלים הזרעים. הם מותאמים להפצת רוח, ונקלטים במהירות בבתי גידול לחים גם בתנאי מליחות. משום כך בירוא חישות של קנים היא משימה קשה עד בלתי אפשרית.

חישת קנים

לקנה שורש המגיע לעומק 40-100 ס"מ ונצרים. הקנים צומחים במופע צפוץ זה אל זה, המכונה 'חישה' ומהווה גדר טבעית לאורך גדות מקור המים.

תפוצה

הקנה המצוי הוא הצמח בעל הפרחים בעל התפוצה הנרחבת בעולם, ונמצא בכל היבשות מלבד אנטארקטיקה, במשרע אקלימי נרחב.

שימושים

שימושיו מגוונים. עד היום משמשים קנים הארוגים בצפיפות לגידור מעשי ודקורטיבי. בעבר שימש גם לבניה, לקירוי, לצורך כלי עבודה שונים ואף ברפואה העממית.

הקנה בתרבות

את מרכזיותו בתרבותנו נוכל לגזור משפע (למעלה מ-40) ביטויים ומושגים שונים המכילים את המילה קנה כגון: 'קנה-מידה', 'קוטל קנים', 'שבעה קנים', 'דחה בקנה' ועוד.