אודות המסלול
העיר העתיקה קיסריה
העיר העתיקה קיסריה בעלת היסטורייה התיישבותית רבה. הממצאים הנראים כיום משוייכים בעיקר לתקופה ההרודיאנית. הורדס בנה עיר נמל, במקום בו לא היה נמל טבעי, והעניק את העיר כמתנה לקיסר אוגוסטוס. בניית העיר נמשכה שנים מספר, והבנייה היתה אחד הפרוייקטים העצומים בתקופתו.
הנמל תפקד תקופה קצרה יחסית ובימי בניו דעך וניטש. במסגרת הביקור ניתן להתרשם ממבנים רבים ששרדו: התיאטרון, בתי המרחץ, הלטרינה, ההיפודרום, ועוד.
המלצתי במסגרת הטיול לבקר בשמורת נחל תנינים הסמוכה. ניתן להתרשם ממפעל המים אדיר המימדים, שנבנה לצורך איגום וסכירת מי האזור, ובעזרת האמה הנמוכה סיפקו מים לעיר קיסריה.
מערכת המים לעיר קיסריה – האמה הגבוהה
נקבות הפירים הם חלק ממפעל המים הקדום שסיפק את צרכיה של העיר קיסריה. קיסריה נבנתה בסביבות 30 לפ"ס, בידי הורדוס במטרה להפוך למטרופולין החוף של ממלכת יהודה.
הורדוס תכנן בה את הנמל המלאכותי הראשון בהיסטוריה כדי למכור לרומאים מזון, ובעיקר חיטה אותם ייבא ממצרים בדרך הים העוברת בסמוך. הברקה כלכלית זו הפכה את קיסריה למרכז חיי המסחר והתרבות במזה"ת.
לאחר מות הורדוס ישבו בה הנציבים הרומאים, העיר גדלה והתעבתה ושוכנו בה לגיונות גדולים, לצד אוכלוסיה אזרחית גדולה ומגוונת.
קצב הגידול היה מהיר. על מנת לספק מים לעשרות אלפי התושבים היה על הרומאים לפעול במהירות. מימי נחל תנינים העובר מצפון נלכדו, נחצבו תעלות ונבנו אמות המים המפורסמות, שהפכו מזמן לסמלה המסחרי של קיסריה.
הנוסעים בכביש החוף, שהבחינו בוודאי באמה המגיעה ממזרח באזור ג'יסר א-זרקה, וודאי שאלו את עצמם מנין זו מגיעה.
ובכן – זהו אחד המפעלים הקדומים המרתקים ביותר. מדובר באמה שמקורה באזור פארק אלונה של ימינו, מצפון למושבה גבעת עדה. ההידרולוגים הרומאים, הצליחו לפענח את סוד המים הנובעים בין שכבות סלע הקירטון שברגיל אינו מחלחל.
חבל נמתח ממעל הנביעה התת-קרקעית לכיוון מערב, וחיל הנדסה חרוץ חפר פירים (בורות גישה אנכיים) במרווחים של 50 מ', לאורך 6 הקילומטרים שבתת הקרקע. אל כל פיר ירדה קבוצת חוצבים ואלו התקדמו לשני צדדים על פי כיוון החבל המתוח מעל. באופן זה הושלמה חציבת הנקבה בת 3 הקילומטרים תוך חצי שנה.
הישג כמעט בלתי אפשרי גם בלוח זמנים של מהנדסים מודרניים החמושים בציוד חדשני. יעילות הנקבה היתה בכך שלא רק הובילה מים מן הנביעה, אלא גם אספה בדרכה מים מנביעות פריפריאליות.
משהושלמה החציבה היה צריך להוליך את המים אל העיר. גם כאן ניכרת גאוניותם של הרומאים: היה עליהם תחילה לחשב הפרש גובה זעום, ולהוביל את המים מהלך 16 קילומטר עד קיסריה. במכשור מודרני מסתבר שהפרש הגבהים הוא לא יותר מ-6 מ'.
על המהנדסים הרומאים הוטל איפא, לשמור על שיפוע של פחות מפרומיל (0.037%!) לאורך כל הדרך. את חסרונות הטכנולוגיה הפרימיטיבית החליפו כנראה משמעת, כובד ראש ומסירות. כן, יש לנו מה ללמוד מהקדמונים.
כיום נחשפו ונוקו רק עשרות מטרים ספורים מן הנקבה המלאה. החלק המזרחי, נוקה, הואר, אורגן למטיילים והכניסה אליו בתשלום. המטייל בחלק המערבי חווה את הנקבה בדומה לחיילים הרומאים שחצבו אותה, הירידה מחייבת סולם חבלים, ההליכה שפופה, ומחייבת פנסי ראש.
למחפשי ההרפתקאות ההנאה מובטחת. מוזמנים טופס לזמנת טיול ל-קיסריה ונחל תנינים.
השאר תגובה