כמעט כמרבית עצי הפרי בעלי הגלעין בארץ נמנה גם העוזרר עם משפחת הורדניים. ומתאפיין בחודשים פבר'-מרס, בתפרחת צפופה וכדורית של פרחים קטנים (שקוטרם גדול מעט מ-1 ס"מ).
בדומה לשאר הורדניים גם פרחי העוזרר בעליי 5 עלי כותרת לבנים בעלי כתם ירוק בבסיסם. עלי הכותרת קצרים יחסית ונפרדים. הם מחופים בגביע בן 5 אונות. לפרחי העוזרר מספר רב של אבקנים ושני עמודי עלי (לעיתים אף 3) בעלי שחלה תחתית.
העוזרר הוא עץ קוצני נפוץ בארץ בעל עלים אפייניים מחולקים לאונות (מספרן נע בין 3-5 אפילו על אותו עץ). כל אונה מעוגלת בקצהּ, ולעיתים ניכרת בה התחלה של שינוץ נוסף, העלים מסורגים לאורך הענף. אורך הקוצים 1-2 ס"מ והם חדים. סבך העלים והקוצים הנו מסתור אידיאלי לציפורי שיר רבות הנוהגות לשהות ולקנן בענפי העוזרר. בעונת הסתיו הן גם ניזונות מפירותיו.
פירות
הפירות מבשילים בחודש אוקטובר. הם מתוקים חמצמצים וכדאי לנסות ולטעום אותם בעונה. את החלק האכיל ניתן לגרד עם השיניים מן הפירות קטנים (1.2 ס"מ לערך) שקליפתם עשויה שלפוחיות צפופות בצהוב כתמתם, בזהירות, שלא ננגוס בגלעין הגדול והקשה בו שני זרעים כהים וחלקלקים (לעיתים 3).
כשהפירות בשלים הם ניתקים בקלות יחסית מן העץ ואז נוהגים המקומיים לנער את הענפים וללקט את הפירות מן הקרקע. מן הפירות ניתן לייצר ריבה (ברוכה בויטמין C… למצוננים).
אוהב קור
הוורדניים הם אוהבי קור ידועים ונפוצים בגליל העליון וברמת הגולן. ואכן פרטי עוזרר הגדלים באזורים אלו מניבים פירות גדולים ועסיסיים יותר. אולם בהיותו סתגלתן נפוץ העוזרר גם בכרמל, בהרי יהודה, במישור החוף ואף בשולי המדבריות.
השאר תגובה