סיור ברובע היהודי

אודות הסיור ברובע היהודי בירושלים

בעיר ירושלים ניתן לסייר במגוון רחב של אתרים ותקופות. הסיור יכול להתמקד באחת הדתות, סיעות או זרמים שהתגוררו בעיר במרוצת השנים. ניתן לקיים סיור משולב הכל על פי רצונו של המטייל.

הסיור המוצע עוסק באתרים היהודים המרכזים שנותרו מתקופת הבית השני. אתרים אלה מושכים קהל מבקר רב. עושר האתרים והממצאים כה רב, מכאן במסגרת יום טיול בודד לא ניתן להקיף את כולם.

במסגרת הסיור ינתן זמן חופשי למטיילים, לארוחה ולקניות באם יחפצו. במהלך הזמן הפנוי ניתן יהיה לבלות ברובע היהודי ואו בסמטאות השוק הצבעוני.

סיור על החומה

לעיר ירושלים במרוצת התקופות נבנו מסר חומות; החל מהתקופה הכנענית לפני כ-4,000 שנה ועד לחומה הנוכחית שנבנתה בימיו של השולטן התורכי – סולימאן.

חומת העיר העתיקה נבנתה בין השנים 1538 – 1542, פרק זמן קצר לפרוייקט כה גדול. לשם הקמתה נדרשו אלפי פועלים שהובאו: ממצרים, סוריה ותורכיה.

החומה מתנשאת לגובה של עשרה מטרים, ואורכה כ- ארבעה וחצי ק"מ. עובייה מגיע עד לכדי שניים וחצי מטרים. בחומה נקבעו שמונה שערים, מקצתם סגורים כיום.

ניתן לקיים סיור על החומה, בהתאם לשעות הפתיחה.

קבר דוד

על פי המסורת היהודית דוד המלך נקבר בחלקה הדרומי של עיר דוד. מתחם הקבר היה מוכר בתקופת הבית השני. במרוצת השנים מיקומו המדוייק של הקבר אבד.

מיקום קבר דוד היום הינו מסורת מאוחרת שהתפתחה ברוצת האלף שנים האחרונות. המבנה כיום משוייך לתקופה הרומית ביזנטית, מאוחר לתקופתו של דוד המלך.

מתחת למתחם מצויות מחילות, אך הגישה אליהן אסורה מסיבות פוליטיות. יתכן והכניסה אליהן תשפוך אור על מהות האתר.

בצמוד לקבר, בקומה השניה של המתחם מצוי חדר הסעודה האחרנה. המקום בו על פי המסורת הנוצרית קיים ישוע את סעודת הפסח בטרם צליבתו.

שער ציון

השער נמצא בחלקה הדרומי של החומה, בצמוד להר ציון. שמו נגזר מסמיכותו להר ציון, שם נוסף שניתן לו היה שער דוד. השער בנוי בצורת האות "ר" בכדי להקשות על התוקפים.

בעת החדשה, השער היווה את מקום ניסיון הפריצה לרובע היהודי הנצור. במלחמת העצמאות התקיימו שני נסיונות פריצה; האחד בלילה בין ה-17 ל-18 במאי 1948 באמצעות כוח בפיקודו של דוד אלעזר. הכוח לא השלים את משימתו בשל תשישות.

יום למחרת נעשה נסיון לפוצץ את החומה באמצעות מתקן "קונוס", המתקן הותיר שריטות קלות על גבי החומה.

ארבעת בתי הכנסת הספרדים

מתחם ארבעת בתי הכנסת הספרדים נבנה החל משנת 1492, עם הגעתם של מגורשי ספרד לירושלים. המתחם נבנה במקום נמוך, הגישה אליו מצריכה ירידה בגרם מדרגות.

המתחם נבנה באופן הזה ממספר טעמים:

א. כמתחם מבוצר מפני פורעים. אכן במהלך מלחמת העצמאות המקום שימש להתבצרותם של תושבי הרובע היהודי. ב. השלטן העותמאני (המוסלמי) לא איפשר הקמת בתי תפילה יהודים שיתנשאו מעל לצריחי המסגדים. ג. בהתאם לפסוק "ממעמקים קראתיך חיה".

בית הכנסת הראשון שנבנה היה בית כנסת הרמב"ן, בשל התרחבות האוכלוסייה היהודית הוקמו במתחם שלושה בתי כנסת נוספים.

כיכר בתי מחסה

בתי מחסה נבנו בשנת 1960 ולאחר שנוצלה הזדמנות לרכוש את השטח בשנת 1957. הם למעשה הבניין הציבורי הראשון שנבנה כדיור ציבורי בשל מצוקת הדיור בעיר. לצורך הבנייה נזקקה הקהילה לתרומות, שדר"ים נשלחו לגייסם בארצות השונות" הולנד, גרמניה, הונגריה ואף אוסטרליה.

המבנה הכיל כמאה דירות, כל דירה כללה שני חדרים ומטבח, ובור מים מרכזי בחצר.

תשלום שכ"ד שהיה נהוג באותה תקופה היה משולם לשלוש שנים למפרע. מכאן כל שוכר קיבל את הזכות להתגורר בדירה למשך שלוש שנים בלבד. מאחר ושכ"ד היה נמוך ביותר, ורמת הדירות הייתה גבוהה, נוצרה רשימת המתנה ארוכה. מבקשי הדיור לא חסכו להפעיל קשרים לקיצור תורם.

המתחם נותר שמעוז האחרון טרם נפילת הרובע היהודי בתש"ח, מכאן יצאה שיירת השבויים.

גלעד ללוחמי הרובע בתש"ח

עם פרוץ מלחמת העצמאות, ביום ה-19-05-1948 פתח הלגיון הירדני במתקפה על הרובע היהודי. בחלוף עשרה ימים, ביום ה-28-05-1948 נפל הרובע היהודי.

במהלך הקרבות נפלו 34 חללים. בתחילה הועברו גופותיהם לבית החולים משגב לדך, אך נאלצו לבסוף לקוברם. ההלכה היהודית אינה מתירה קבורת נפטרים בתוך הישוב, אך בשל המצוקה נתקבל אישור מיוחד. החללים נקברו בקבר אחים בתוך חומות הרובע היהודי.

בין החללים נמנה החלל הצעיר ביותר של צה"ל – הילד ניסים גיני, שנפל בגיל 11 בלבד.

במהלך כ-19 שנה השטח היה בידי הצבא הירדני, עד לשחרוו במלחמת ששת הימים. קבר האחים נפתח, הגופות זוהו בחלקן, וכולן הועברו לקבורה בבית הקברות המצוי בהר הזיתים.

הגלעד הוקם על קבר האחים.

בית כנסת החורבה

המתחם עליו ניצב היום בית הכנסת החורבה נרכש על ידי היהודים במאה ה-15. המקום שישמש את העדה האשכנזית בעיר, כמקום מגורים לאלמנות וויתומים. המקום זכה לכינוי "דיר אשכנז".

במתחם הוקם בית הכנסת החל מהמאה-15 אך זה עבר גלגולים רבים. בשנת 1692 חרב בית הכנסת, והיהודים נאלצו ללות כספים משכניהם המוסלמים הן לקיום והן לצורך בנייתו המחודשת של בית הכנסת. הדמות המזוהה ביותר עם הבנייה הינה רבי יהודה החסיד.

מאחר והיהודים לא הצליחו להחזיר את חובותיהם למוסלמים, בשנת 1720 הרסו המוסלמים את בית הכנסת.

המקום עמד חרב עד לשנת 1957 בו באמצעות תרומות של משה מונטיפיורי והברון יעקב רוטשילד נבנה בית הכנסת מחדש. שמו שונה לבית יעקב. יחד עם זאת שימר את שמו כבית כנסת "החורבה".

עם נפילת הרובע בתש"ח פוצצו את בית הכנסת חיילי הלגיון הירדני.

המתחם עמד בשיממונו ובחורבותיו עד לשנת 2006 בו החלה בנייתו מחדש. המבנה הנוכחי נחנך בשנת 2007.

הקארדו

קארדו משמעותו בלטנית – לב. אכן הרחובות המרכזים שנבנו בערים הרומאיות היו את לבה של העיר. לאורך הרחוב נבנו חנויות והפעילות המסחרית של העיר התקיימה בו.

הקארדו נבנה תמיד בכיוון צפון דרום. הקארדו החל בשער שכם, בפועל יצאו משער שכם שני רחובות מקבילים: קארדו ולנטיס – כיום רחוב הגיא. הקארדו השני והמוכר הוא קארדו מאקסימום. קארדו זה הגיע עד להר ציון.

בתקופה הביזנטית, עבר הקארדו שיפוץ ובפועל בנייה מחדש. ניתן לראות את שרידיו דרך פתחי הצצה הפזורים לאורכו של המתחם המקורה.

החומה הרחבה

החומה הרחבה שמה קץ למחלוקת ארוכת ימים בין שתי אסכולות במחקר; בין המינימליסטים לבין המקסימליסטים. המחלוקת נסובה אודות גודל של ירושלים בתקופת הבית הראשון. המרחיבים טענו שירושלים בימי הבית הראשון השתרעה על פני שתי גבעות: המזרחית והמערבית.

המינמלסטים טענו שירושלים בימי בית ראשון הייתה מקום קטן וזניח, ונצבה על הגבעה המזרחית בלבד.

מציאתה של החומה הרחבה על ידי נחמן אביגד בשנת 1970, הוכיחה שירושלים השתרעה על שתי הגבעותף הן המזרחית והן המערבית.

הכותל המערבי

הכותל המערבי הינו שריד מחומת התמך שבנה הורדוס למתחם בית המקדש.

הורדוס בבואו לבניית בית המקדש, פילס את מתחם הר הבית, בנה חומת תמך המקיפה את המתחם, ומילא את המתחם כולו באדמה. לאחר עבודת ההכנה והתשתית על גבי המתחם המפולס הקים את בית המקדש.

אבני הכותל נמצאות הן בחלקו העליון והן בחלקו התחתון (אלו הנמצאות במסדו במנהרות הכותל). אבנים אלו מאפשרות הצצה והתרשמות לגודל המפעל ולטכניקה המתקדמת שהייתה בשימוש בתקופתו. ניתן להתרשם מגודל האבנים, ממשקלן, ומהסיתות האופייני.

פרטים אודות הטיול

שם הטיול: סיור ברובע היהודי
מועד הטיול:
משך הסיור: כ-6 שעות
דרגת קושי: קלה
שעת מפגש: 09:00
נקודת מפגש: שער ציון
מחיר: 110 ש"ח
הטיול מתקיים כפוף למינימום נרשמים