מערת הנטיפים – מערת שורק
מערת הנטיפים – מערת שורק הנמצאת כשלושה ק"מ צפונית מזרחית לעיר בית שמש, זכתה לשם נוסף – מערת אבשלום.
המערה התגלתה באקראי בשנת 1968 כתוצאה מפיצוצים שבוצעו במחצבת הר טוב. אם גילוייה, עבודות החציבה נאסרו, והמצבה הועתקה מאות מטרים מערבה.
גאולוגיה
המערה נמצאת באזור גאולוגי שהשכבה העליונה עשויה גיר קשה. זו הסיבה לקיומה של המחצבה באזור החוצבת את הגיר הקשה המשמש לתעשיית החצץ ולשימושים נוספים. הגיר הקשה יוצר את החופה של המערה ומונע את קריסתה.
השכבה התחתונה הנמצאת מתחת לגיר הקשה הינה הקרטון – גיר רך. חלל המערה אורכו כ-100 מטרים, בהשוואה למערות נטיפים מקבילות בעולם, המערה נחשבת למערה קטנה. גיל מערת הנטיפים נאמד בכחמישה מיליון שנה.
המסת הגיר
הגיר הקשה בניגוד לקירטון (גיר רך) האטים למים הינו חדיר למים. מכאן המים חודרים דרך השברים והסדקים ומחלחלים לתוך חלל המערה.
המים המחלחלים קולטים פחמן דו חמצני מהאוויר, המים הופכים לחומציים. חומצה זו במגעה עם הגיר הקשה גורמת להמסתו האיטית של הסלע. כתוצאה מההמסה המתמשכת נוצרים חללים בתוך הסלע.
היווצרות הנטיפים והזקיפים
נטיפים וזקיפים נמצאים במצב צמיחה מתמשך כל עוד המים מחלחלים מתקרת המערה. המים המכילים הן פחמן דו חמצני המשתחרר לחלל המערה והן חומר גירני.
ראשית נוצרים נטיפי הצינור (המקרוני) נטיף דק וחלול שדרכו עוברות הטיפות. בתקופה בה הזרימה חלשה מאוד, הנטיף נסתם והטיפות זולגות על פני המעטה החיצוני. החומר הגירני מתגבש והולך ויוצר צורות שונות ומגוונות.
זקיף נוצר כתוצאה מצניחת הטיפות אל קרקע המערה, והרבדת החלק הגירני. הזקיף הולך וצומח כלפי מעלה עד לפגישתו את הנטיף שמעליו. לאחר החיבור נוצר עמוד שהולך ומתעבה עם השנים. צמיחת הנטיף ואו הזקיף ב-1 ס"מ נמשכת כמאה שנים.
צורות הנטיפים
על קרקע המערה נוצרים נטיפים בצורת אלמוגים. טפטוף איטי של מים, יוצר נטיף חלק ואחיד. טפטוף מקוטע יוצר נטיפים בעלי צורות מגוונות.
חיבור של מספר עמודים יוצר קירות, מחיבור של קירות נוצרים אולמות, עם שלל צורות ומראות.
מערת הנטיפים כיום
המערה מונגשת לקהל באמצעות שביל צף להולכי הרגל, המערה מאורת באור המעניק למטייל חוויה מרהיבה של שלל צורות וצבעים.
רגישותם של הנטיפים לריכוז הפחמן הדו חמצני באוויר. בשל לכך המערה מנוטרת תמידית למניעת עלייה חריגה בפחמן הדו חמצני שתפגע במערכת.
השאר תגובה