אודות המסלול מעוספייה לחניון רקית

מקטע זה עשוי להיות מאתגר לאחר הגשם. המסלול מתחיל על הכביש החוצה את היישוב עוספייה ופונה מערבה לתוך החורשה, בחלוף הליכה קצרה על דרך עפר השביל יורד לעבר נחל חיק.

הכניסה לנחל חיק לאורך שולי המצוק, במקום הותקנו מעקות אחיזה לטובת המטיילים, וישו קטע ירידה קצר אך תלול. ההליכה בנחל מקסימה ומרהיבה בשל התכסית והצומח.

ההליכה הינה קצרה. מי שיתמזל מזלו עשוי לפגוש את אחד הסחלבים המרהיבים בארצנו "שנק החורש".

היציאה מהנחל לעבר בקעת אלון וההליכה בה נוחה. בהמשך מעפילים לעבר הר שוקף וחניון רקית. החלק הראשון תלול ולאחר גשם חלק, בהמשך הדרך הופכת לשביל מטיילים וההליכה בה נוחה.

בחניון רקית ישנם שירותים וברזי מים לנוחות המטיילים.

אודות המסלול למיטיבי הלכת

שביל ישראל קטע מס’ 16 מעוספייה לעין הוד. קטע מס' 16 מוגדר כקטע הקשה ביותר בחלק הצפוני. המסלול בדרגת קושי קשה לאחר גשם המסלול קשה ביותר ומסוכן בשל סכנת החלקה, בימים חמים המסלול קשה מאוד מאחר וחלקים ניכרים חשופים לשמש.

לאחר המעבר בבקעת אלון וההגעה לאזור נחל אורן, ההליכה הנה רצופה עליות וירדיות חלקן באזור טרשוני. למי שישרוד עד החניון של נחל אורן אולי יפגוש את הגזלן.

פרטים אודות הטיול

ציוד נדרש

ניווט באמצעות וייז

ניווט באמצעות גוגל מפות

נמפית היערה

בכדי להכיר את הפרפר השחור והמנוקד המכונה נמפית היערה, בואו נכיר קודם את היערה, או בשמה המלא – היערה האיטלקית, זהו מטפס המצוי בר בארץ אולם נפוץ בעיקר כשיח נוי. ליערה אין קנוקנות והיא מטפסת באמצעות ענפיה המשתרגים, ואולם פרחיה הצינוריים הדקיקים בעלי האבקנים הארוכים, מקנים לה אופי ציורי.

בתור ילד, הגם שלא הכרתי אותה בשמה נהגתי לקטוף את הכותרת מתוך הגביע ולמוץ את הצוף המתוק.

נמפית היערה הוא פרפר בינוני בגדלו החובב, כמונו את הצוף המתקתק של היערה, כיוון שאינו יכול לקטוף את הפרחים עליו למוץ את הצוף מצדם הפתוח. לשם כך הוא נעזר בחדקו הארוך. את השם נמפית הוא גוזר מן הנימפיאות, פיות המים היפהפיות במיתולוגיה היוונית. זאת משום עיטוריו העדינים.

בגב הכנף נראה כתמים ברורים של שחור, לבן וכחול, ובתחתיתה (הצד המוצג לראווה כשהפרפר עומד) נזהה שוליים רחבים אדומים מנוקדים נקודות שחורות ובהן חלונות לבנים. בבסיס הכנף כתמי תכלת עדינים.

למרות מראהו העדין וצבעוניותו המרשימה, זהו יצור טריטוריאלי מאין כמותו. לכל נימפית יערה שטח בן 12-16 מ' רבועים עליו הוא מגן בחירוף נפש מפני פרפרים אחרים. לכן הוא יעדיף תמיד לנוח על הענפים הגבוהים ביותר, על מנת שתהיה לו תצפית מיטבית על שטחו. אם נעמוד בשטחו, נרים יד ונמתין בסבלנות יש סיכוי טוב שהוא יעצור לנוח על היד הפתוחה.

הזחלים אפורים וראשם שחור, הם מקבלים גוון ירוק לקראת הסתיו, ומתגלמים בחורף על שיחי היערה. הם בוקעים באביב – במקביל לזמן פריחת הצמח. את הפרפר היפהפה נמצא בעיקר בהרים גבוהים בכל הארץ, מגובה 200 מ' ומעלה.