יום שישי הטוב – האורתודוכסי
יום שישי הטוב, ולמעשה 'יום ששי הקדוש', הוא שמו של יום השישי של השבוע הקדוש, המציין את השבוע האחרון בחיי ישוע הנצרי. המינוח 'הטוב' מקורו בלשונות אירופאיות עתיקות בהן ל'קדוש' ול'טוב' מונח זהה.
אירועי יום שישי הקדוש מנציחים את תעניתו של ישוע הנצרי מרגע הסגרתו בידי הממסד הרבני דרך מסירתו לרומאים, משפטו לפני הנציב פונטיוס פילטוס והוצאתו להורג בצליבה, לאחר שהוכרח לשאת את הצלב לאורך מה שמכונה 'דרך הייסורים'.
את הלילה האחרון, לאחר שישוע מנבא את הסגרתו וצליבתו, הוא מבלה עם תלמידיו, מלמד אותם את תפילת 'אבינו שבשמים' ונותר ער. עם שחר הוא מתפלל לאל בבקשה להעביר את הגזרה ואז מתחילה שרשרת האירועים:
החיילים הרומאים מגיעים יחד עם ראשי הסנהדרין.
יהודה איש-קריות מנשק את ישוע על לחיו ובכך מסגיר אותו.
ישוע נלכד ומועבר לביתו של כייפאס הכהן הגדול. שם הוא מוחזק במעצר, בעוד מאמיניו מתכחשים לו מחשש שיאונה להם רע.
בהמשך הוא נמסר לרומאים ומואשם כמורד במלכות. הטענה היא שישוע טוען להיות מלך היהודים, הוא מוקנט בידי החיילים הרומיים המלבישים לו כתר קוצים, גלימת בלויים וחובטים בו במקל וביד.
בשלב הבא עומד ישוע למשפט לפני הנציב הרומאי. הלה ישב דרך קבע בקיסריה, אלא שעלה לירושלים (לפי הברית החדשה) כדי לפקח מקרוב על העליה לרגל בפסח.
לאחר חקירה המתודעת בחלק מהבשורות, מעמיד פילאטוס את ישוע החבול מול העם ומציע לשחררו כמחווה לכבוד החג. היהודים, על פי הטקסט מתעקשים לשחרר עבריין כבד בשם 'בר-אבא' ולשלוח את ישוע אל הצלב.
השאר תגובה