הליכה נכונה מאפשרת למטייל לגמוע מרחקים מבלי לחוש בכאבי רגליים, התכווצויות שרירים ואף פגיעה בבירכיים. הקפדה ויישום ההמלצות תאפשר לכול אחד ואחת לסיים טיול מבלי לסבול מהתופעות שצויינו לעיל.

בחירת המקום הייכן להניח את הרגל בכול צעד וצעד אינה עניין של מה בכך. חובה להביט אל הדרך ולבחור את המקום הנכון והמתאים ביותר להנחת כף הרגל, במקביל כבר לתכנן את הצעד הבא.

הבסיס להליכה נכונה

הדבר החשוב ביותר להקפיד והוא הבסיס להליכה נכונה הינו נסיון לשמור על קו גובה אחיד עד כמה שניתן. רוצה לומר, נמנע מלהניח את רגלנו על מכשולים בדרך, אבנים, עצים וכדומה. הרמת הרגל מעלה מחד גורמת לאיבוד אנרגיה מאידך לעומס על שרירי ארבעת הראשים וכן לעומס על הברכיים. הקפדה על הרמת הרגל באופן המינימלי האפשרי, גם במחיר עשיית צעדים רבים במסלולים עוקפי המכשולים, בסופו של יום משתלמת מהליכה ישירה ועלייה או טיפוס על המכשולים הנקרים בדרכנו.

הליכה בעלייה תלולה

בעת הליכה בעלייה תלולה ואף מתונה, יש להקפיד הן על שמירת קו הגובה(נמנע עד כמה שניתן להרים את הרגל ולכפוף את הברך) ונשתדל לבצע צעדים קטנים עד כמה שניתן. בנוסף יש להקפיד על הטיית הגוף מעט קדימה.  שלושת  האלמנטים הללו יאפשרו לעלות עליות ארוכות ותלולות ביותר, הן במינימום איבוד אנרגייה, במינימום מאמץ, ומבלי צורך בהסדרת נשימה ועצירות מרובות.

הליכה בירידה תלולה

בעת ירידה תלולה; שוב נקפיד על המלצות הבסיס ולשני דברים חשובים  נוספים שמבלי להקפיד עליהם נגרום לעומס רב ולפגיעה מצטברת ומתמשכת לבירכיים. א. במהלך הירידה נבצע זיגזוגים(סללומים) בכול צעד או שניים, גם אם הם קטנים ביותר! ב. נשמור על כיפוף קל בבירכיים. מצב זה העומס יתחלק על כף הרגל כולה, הצד החיצוני של כף הרגל חזק ולמעשה ישמש כבלם מצויין גם כנגד החלקה, ולא נפעיל עומס על הבירכיים.

הליכה בירידה מתונה

בעת ירידה מתונה, גם אם היא מגיעה לאחר עליה חדה או אחרת, נטייתנו לפתוח צעדים ולהעלות את קצב ההליכה. זוהי טעות רווחת. בדיוק במצב זה, נקפיד להאט את הקצב, נקטין את צעדנו, נלך על כריות כף הרגל, נשמור על בירכיים כפופות מעט, וכמובן על המלצת הבסיס.

מעבר מכשולים

לא אחת אנו נתקלים בדרכנו במכשולים שעלינו לחלוף מעליהם: סלע בולט, בול עץ וכדומה. אין להרים את הרגל ישירות מעל המכשול, כי אם להרים רגל  אחת מצידה החיצוני ובתנועה סיבובית מעל המכשול ולאחריה להעביר את הרגל השנייה. בדרך זו, לא נאמץ את שרירי ארבעת הראשים, נמנע מכיפופי בירכיים מיותרת ונשמור על פיזור עומס טוב יותר.

לסיכום: הקפדה על כללי אצבע אלו יאפשרו הליכה ממושכת, עם פגיעה ועייפות מינימלית.

 

מאמר נכתב ע"י צביקה פרץ