ורד הכלב | ורד הבר

שיח סבוך המתנשא לגובה 80 ס"מ עד 1.5 מ'. ממשפחת הורדיים. בעל מופע של שיח או כמטפס. ענפיו קמורים, דקים וקוצניים, קוצים קטנים יותר מתפתחים בסמוך לפרחיו הפורחים משלהי האביב ומשך כל ימות הקיץ (מאי – אוג'). עלי הורד מנוצים לשבעה עלעלים בעלי צורת ביצה ושפה משוננת. גודל העלעל הולך וקטן כלפי קצה העלה. הגם שהנו שיח הוא משיר את עליו בחורף ממש כמו העצים בני משפחתו. כבן גאה למשפחת הוורדיים גם ורד הכלב אוהב קור, ותפוצתו בארץ מוגבלת בעיקר לאזורים גבוהים וגשומים.

פרחי ורד הכלב כשאר בני משפחת הורדיים הם בעלי 5 עלי כותרת דמויי לב, שצבעם ורוד נוטה ללבן, צורתם צורת לב מגושם, שפתם מעוגלת וגזורה, והם פרושים במבנה צלחתי בקוטר של כ-6 ס"מ, ומתאימים למאביקים מגושמים (חיפושיות וחרקים גדולים). איברי הרביה מתאחדים לכתם צהוב במרכז הצלחת. הפרח אינו מייצר צוף אך לעומת זאת עשיר באבקה. שפעת האבקנים הזעירים סדורים במעגל שבמרכזו עמודי עלי רבים ועדינים, הללו יוצאים מתוך שחלה תחתית. עלי העטיף נותרים לאחר נשירת עלי הכותרת ובתוכם מתפתח הפרי – המזכיר רימון זעיר (2-3 ס"מ). הפרי אכיל וטעמו מתוק מעט וחמוץ, אלא שמרקם הפרי שעיר ונתקע בשיניים.