אלת המסטיק

"אין לועסין מסטיכי בשבת…" כתבו חז"ל בתוספתא. מסטיכה היא מילה יוונית המתאחרת שרף לעיסה אותו הפיקו הקדמונים מענפיה של אלת המסטיק. ופליניוס הזקן, ההיסטוריון הרומאי מציין ששרף אלת המסטיק שיובא לרומא מפרובינציות יהודה ומאדומיאה היה המשובח ביותר. ואכן, גם היום אם נפצע את ענף אלת המסטיק נוכל להבחין בנוזל הסמיך. שריחו החריף והנעים מוכר כל כך מחורשי ארצנו.
אלת המסטיק היא אחד הצמחים השליטים בנוף ארצנו, בניגוד לאלה ארצישראלית, היא מפתחת על פי רוב מופע שיחי צפוף מאוד בגובה 1-2 מ', אולם פרטים אחדים יכולים להתנשא לגובה 3 ואף 4 מ'. ההבדל הבולט בינה לבין האלה הא"י הוא כמובן בצורת העלעל ובמרקמו. בעוד שלאחותה הא"י עלעלים בהירים, רכים, פחוסים ומחודדים, עלעלי אלת המסטיק קטנים, תמימי צורה, הם בשרניים, ואם נשבור אותם בסמוך לאוזן נשמע את ה'טיק', שיאשר לנו כי מדובר באלת המס-טיק. העלעלים סדורים בזוגות מלבד הקיצוני הצומח בהמשך שדרת העלה, שבסמוך אליה נותרו שרידי טרף.
אלת המסטיק פורחת באדום בוהק בחודשים מרס – אפר', והיא צמח דו-ביתי. לפרחים הזערורים 2-3 עלי עטיף, והם נושאים כ-4 אבקנים. הפרח הנקבי הוא בעל שחלה עילית ועלי המתפצל בקצהו לשלוש אונות. הפרחים רוויי אבקה ומותאמים להאבקה באמצעות הרוח.
כשבאים לבחון את האלון והאלה כשני המינים השליטים בנוף הארץ, קשה להתעלם מן התחילית 'אל' המשותפת לשני המינים שנזכרים לרוב בתנ"ך וכבר בספר בראשית (ל"ה, 4) אנו פוגשים את הציטוט הבא: "וַיִּתְּנוּ אֶל-יַעֲקֹב, אֵת כָּל-אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּיָדָם, וְאֶת-הַנְּזָמִים, אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם; וַיִּטְמֹן אֹתָם יַעֲקֹב, תַּחַת הָאֵלָה אֲשֶׁר עִם-שְׁכֶם". יש הסוברים כי תפוצתם הנרחבת קשורה בהיותם עצים מקודשים בקרב עמי כנען ולפיכך מוגנים בידי המקומיים מן הצאן. ביחזקאל ו', 13 נזכר שרף האלה לא לחיוב בציטוט: "וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי יְהוָה, בִּהְיוֹת חַלְלֵיהֶם בְּתוֹךְ גִּלּוּלֵיהֶם, סְבִיבוֹת מִזְבְּחוֹתֵיהֶם; אֶל כָּל-גִּבְעָה רָמָה בְּכֹל רָאשֵׁי הֶהָרִים, וְתַחַת כָּל-עֵץ רַעֲנָן וְתַחַת כָּל-אֵלָה עֲבֻתָּה, מְקוֹם אֲשֶׁר נָתְנוּ-שָׁם רֵיחַ נִיחֹחַ, לְכֹל גִּלּוּלֵיהֶם".