איקליפטוס המקור

דומה שאין צורך להציג לקורא את עץ האיקליפטוס, לא להזכיר לו שזהו עץ אוסטרלי במקורו, ואף לא לחזור על הקלישאה, שכבר מזמן ידוע שאין בה ממש – שהאיקליפטוס כביכול מייבש ביצות. האיקליפטוס אכן צורך הרבה מים. עליו הארוכים והחלקים הם בעלי צורת אזמל ושפתם תמימה אך הם מצופים שכבה קשה ההופכת אותם ליבשים ובכך מצמצמת מאוד את האידוי. הם מתמירים היטב את אנרגית השמש והעץ צומח במהירות ויכול לטפס לגובה 30 מ' ויותר בתוך שנים מעטות ולפתח גזע בעובי של כ-2 מ', אך הוא אינו מייבש ביצות. אומרים שבהיותו זן פולש, שהובא לכאן בידי האדם הוא אינו עושה חסד עם המערכת האקולוגית בארץ, הן משום חומציות העלים והשורשים והן משום שהוא משחרר רעלים אל האטמוספירה. האקליפטוס נמנה עם משפחת ההדסיים.

מבין יותר מ-500 מיני האיקליפטוסים בעולם ומעל 50 מינים בארץ, איקליפטוס המקור הוא הנפוץ ביותר הן בארץ והן באוסטרליה. בארץ נוטעים אותו ביד רחבה, ונמצא בגנים ציבוריים, בחורשות, בבסיסי צה"ל, ובשלוליות המלאכותיות המכונות 'לימן' ברחבי הנגב. זאת משום ששורשיו מותאמים לגדול באזורים המוצפים לפרקים. הוא קרוי איקליפטוס המקור על שום צורת הזרע שלו שהוא מעוגל ובולט מתוכו זיז חרוטי המזכיר בצורתו מקור של ציפור שיר. האיקליפטוס עומד בפריחתו מאמצע הסתיו עד האביב, ולמרות היותו עץ אדיר מימדים פרחיו קטנים ועדינים. בשיא עונת הפריחה הם מייצרים כדורים צהבהבים בהירים רווי אבקה. ניחוחם החזק של הפרחים מושך דבורים, והעץ ידוע כמצע טוב לגידול דבורי דבש המכונה דבש-איקליפטוס.

אפשר לומר שהשיר 'חורשת האיקליפטוס' של נעמי שמר, מעניק תעודת זהות ישראלית לעץ המיובא הזה. הוא הובא לארץ לראשונה בשלהי המאה ה-19 וניטע בשטחים מוצפים בתקווה שיואיל לייבש את הביצות. אך התועלת האמיתית של האיקליפטוס היא  הצל הרב שהוא מעניק, והשמן האתרי המופק ממנו הידוע בסגולות הריפוי שלו בעיקר למחלות דרכי הנשימה. פחות מזה ניתן לנצל את גזעו לצרכי נגרות.

נזכיר כאן עוד כמה אספקטים חשובים: את הסיפור הנפוץ על המרגל אלי כהן שהמליץ לסורים לנטוע אותו בבסיסיהם, דבר שסייע לחיילי צה"ל בכיבוש רמת הגולן. כמו כן לאורך כבישים רבים ניטע העץ ערב קום המדינה ובשנות החמישים על מנת להקשות על צליפה במכוניות הנעות על הכביש.

חשוב לדעת, שבעקבות אסון שאירע בשנת 2009 בו ניתק ענף אקליפטוס, נפל והרג טייל בפארק הירדן, קיימת מדיניות במשרד החינוך ובראשות שמורות הטבע לפיה אין לשבת תחת איקליפטוסים שלא עברו גיזום מונע.דומה שאין צורך להציג לקורא את עץ האיקליפטוס, לא להזכיר לו שזהו עץ אוסטרלי במקורו, ואף לא לחזור על הקלישאה, שכבר מזמן ידוע שאין בה ממש – שהאיקליפטוס כביכול מייבש ביצות. האיקליפטוס אכן צורך הרבה מים. עליו הארוכים והחלקים הם בעלי צורת אזמל ושפתם תמימה אך הם מצופים שכבה קשה ההופכת אותם ליבשים ובכך מצמצמת מאוד את האידוי. הם מתמירים היטב את אנרגית השמש והעץ צומח במהירות ויכול לטפס לגובה 30 מ' ויותר בתוך שנים מעטות ולפתח גזע בעובי של כ-2 מ', אך הוא אינו מייבש ביצות. אומרים שבהיותו זן פולש, שהובא לכאן בידי האדם הוא אינו עושה חסד עם המערכת האקולוגית בארץ, הן משום חומציות העלים והשורשים והן משום שהוא משחרר רעלים אל האטמוספירה. האקליפטוס נמנה עם משפחת ההדסיים.

מבין יותר מ-500 מיני האיקליפטוסים בעולם ומעל 50 מינים בארץ, איקליפטוס המקור הוא הנפוץ ביותר הן בארץ והן באוסטרליה. בארץ נוטעים אותו ביד רחבה, ונמצא בגנים ציבוריים, בחורשות, בבסיסי צה"ל, ובשלוליות המלאכותיות המכונות 'לימן' ברחבי הנגב. זאת משום ששורשיו מותאמים לגדול באזורים המוצפים לפרקים. הוא קרוי איקליפטוס המקור על שום צורת הזרע שלו שהוא מעוגל ובולט מתוכו זיז חרוטי המזכיר בצורתו מקור של ציפור שיר. האיקליפטוס עומד בפריחתו מאמצע הסתיו עד האביב, ולמרות היותו עץ אדיר מימדים פרחיו קטנים ועדינים. בשיא עונת הפריחה הם מייצרים כדורים צהבהבים בהירים רווי אבקה. ניחוחם החזק של הפרחים מושך דבורים, והעץ ידוע כמצע טוב לגידול דבורי דבש המכונה דבש-איקליפטוס.

אפשר לומר שהשיר 'חורשת האיקליפטוס' של נעמי שמר, מעניק תעודת זהות ישראלית לעץ המיובא הזה. הוא הובא לארץ לראשונה בשלהי המאה ה-19 וניטע בשטחים מוצפים בתקווה שיואיל לייבש את הביצות. אך התועלת האמיתית של האיקליפטוס היא  הצל הרב שהוא מעניק, והשמן האתרי המופק ממנו הידוע בסגולות הריפוי שלו בעיקר למחלות דרכי הנשימה. פחות מזה ניתן לנצל את גזעו לצרכי נגרות.

נזכיר כאן עוד כמה אספקטים חשובים: את הסיפור הנפוץ על המרגל אלי כהן שהמליץ לסורים לנטוע אותו בבסיסיהם, דבר שסייע לחיילי צה"ל בכיבוש רמת הגולן. כמו כן לאורך כבישים רבים ניטע העץ ערב קום המדינה ובשנות החמישים על מנת להקשות על צליפה במכוניות הנעות על הכביש.

חשוב לדעת, שבעקבות אסון שאירע בשנת 2009 בו ניתק ענף אקליפטוס, נפל והרג טייל בפארק הירדן, קיימת מדיניות במשרד החינוך ובראשות שמורות הטבע לפיה אין לשבת תחת איקליפטוסים שלא עברו גיזום מונע.