אודות המסלול

מקטע זה בשביל ישראל מנצרת לצומת גזית מסלול קשה בשל אורכו ובשל העלייה והירידה לתבור. למי שחושש מפני הקושי, ישנן נקודות יציאה הן לפני העלייה לתבור ואו אפשרות לרדת ממנו באמצעות מונית מקומית בעלות נמוכה.

 

פרטים אודות הטיול

ציוד נדרש

ניווט באמצעות וייז

ניווט באמצעות גוגל מפות

ניווט באמצעות וייז לפארק המעיינות

שיבלי

כפר בדואי הפרוש לאורך מפנהו הצפון-צפון מזרחי של הר התבור מעל בית הספר החקלאי כדורי. אחד משלושה כפרים המקיפים את ההר יחד עם אום אלע’נם (דרום דרום מזרח) ודבורייה (מערב). לישוב מעמד של מועצה מקומית מאז 1984, והוא מונה כיום מעט יותר מ- 5,000 תושבים.
 
תושבי הכפר היו בעבר חלק משבט ערב א-צביח, ששכן במאות שעברו באזור טורקיה ומערב עירק, וחלקם צאצאי חיילים סודאנים שנותרו באזור לאחר כיבוש הגליל ע”י מוחמד עלי המצרי בראשית המאה ה- 19.
 
במהלך מלחמת העצמאות התנגשו אנשי הפלמ”ח עם בני שבט א-צביח, אולם אנשי שיבלי שהתגוררו בתחומי הכפר במגורים ארעיים שיתפו פעולה עם הפלמ”ח. בתום הקרבות גורשו בני א-צביח לירדן, בני שיבלי נותרו על אדמותיהם ואף חתמו הסכם הגנה עם תושבי המושבה כפר תבור (מסחה) הסמוכה, בו התחייבו להעניק חסות אלו לאלו בין שהאזור ייכלל בתחום המדינה הערבית או היהודית.
 
בשנות ה- 90, פעל מנהיג הכפר שנמנה עם המוכתרות המסורתית לאיחודו עם אום אלע’נם הסמוכה ע”מ לאפשר הקמת בי”ס תיכון. התנגדות אנשי אום אלע’נם לאיחוד חיזקה את מעמד האופוזיציה בכפר והביאה לבחירתו של ראש מועצה מטעם התנועה האיסלמית. הדבר הביא בעקיפין לדרדור הדרגתי ביחסים ההיסטוריים בין שיבלי לכפר תבור.
 
ביום הכיפורים בשנת 2007 נכנסו שני נערים משיבלי לכפר תבור רכובים על טרקטורון והרגו ילדה בתאונת פגע וברח, כשנתיים מאוחר יותר הורשע הנער הנוהג בהריגה ונידון למאסר ממושך. האירוע ואופיו האגרסיבי העלו בקרב חלק מהתושבים משקעים רדומים. עם זאת, עדיין מנסים רוב התושבים משני הצדדים לשמור על יחסי שכנות טובה.

התבור

מהיכן שלא נביט אל עבר הגליל התחתון יתנשא לעינינו הר התבור, כחצי כיפה כהה ומרשימה, שנקל להבחין בראשה בשתי הכנסיות. בהיותו הגבוה שבהרי הגליל התחתון, בחינת טופוגרפיה, וגוש שהתרומם (הורסט) מבחינה גיאולוגית, הוא בולט למרחקים, וניתן לצפות אליו מן הגולן, הגלעד, מהרי הגליל העליון, מן הכרמל ומן הגלבוע. בשל כך היווה ומהווה התבור ציון דרך חשוב בנוף הארץ.
 
דרך הים ההיסטורית שחיברה בין מצרים למסופוטמיה נפגשה למרגלותיו עם דרכי משנה חשובות, עובדה שהעלתה את ערכו האסטרטגי ונרשמה בדפי ההיסטוריה באינספור קרבות ומלחמות. ונזכיר את מלחמת דבורה וברק בסיסרא שר צבא יבין מלך חצור בימי התנ”ך בה נקבצו כל העם אל התבור, ההר נזכר גם בסיפור מלחמת גדעון במדיינים.
 
ההר זוכה לעדנה בברית החדשה כמקום אירוע ההשתנות של ישוע (ע”ע), ולאורך כל ההיסטוריה. למרות שבתקופות שונות נהגו לטעות בזיהויו, הרי שניתן היום לקבוע באופן כמעט ודאי שזהו אותו התבור הנזכר במקרא.
 
התבור מתנשא לגובה 562 מ’ מעל פני הים, ובולט כ- 400 מ’ מעל סביבתו. צמחיית ההר נהנית מממוצע שנתי גבוה של משקעים (550-650 מ”מ בשנה). עד לראשית המאה העשרים היה ההר מכוסה בחורש טבעי שנכרת לצורך הסקת קטרי רכבת העמק.
 
ואילו כיום שוקמה בו הצמחיה הטבעית והיא מהעשירות בארץ הקק”ל נטעה בו יער עצי אורן, חרוב, ובשיפוליו הצפוניים יער אלון התבור. בעלי החיים בתבור אפיניים לשאר חלקי הארץ: חזירים, שועלים, תנים בין היונקים, ועורבנים ושחרורים מבין העופות. אולם מספרות נוסעים אנו למדים שעד למאה ה- 19 שכנו בו דובים ופנתרים.
 

התבור בתקופות השונות

בימי בית שני נהגו להשיא בו משואות על חידוש הלבנה, התבור היה תחנה חשובה בהעברת המידע ליהודים בבבל. המלך החשמונאי אלכסנדר השני (חותנו של הורדוס) נחל שם מפלה קשה לרומאים, במרד הגדול בוצר ההר בהוראת יוסף בן-מתתיהו כחלק ממערך המרד בגליל. בשל חשיבותו לנצרות הפך ההר למן המאה הרביעית למוקד משיכה לאלפי עולי רגל.
 
בשנת 1212 נבנה מבצר אדיר המוקף חומות שאת שרידיו ניתן לראות עד היום ע”י  אלמלך אל-עאדל. מה שלא מנע ממנו  לעוץ לבנו כעבור כחמש שנים בלבד  להרוס אותו בכדי שהצלבנים לא יוכלו להשתמש בו.
 
בתקופה הצלבנית עברה השליטה בו בין צבאות הצלבנים לחילו של צלאח א-דין. מבצרים אדירים נבנו בראשו והם נבנו ונהרסו חליפות.
 
בעת החדשה נזכיר את ‘קרב תבור’ בו הנחיל נפוליאון תבוסה ללגיון הממלוכי, ואת קרב קשת במלחמת העצמאות שלאחריו גורשו מרבית בני שבת ערב א-צביח, מלבד חמולת שיבלי ששיתפה פעולה עם ההגנה ולכן התאפשר לה להקים על ההר ישוב קבע. מלבד הכפר שיבלי מצפ’ מזרחו של התבור, סובבים אותו גם אום אלע’נם מדרום מזרח, מצפון מזרח ודבוריה ממערב.

כנסיית ההשתנות

בנצרות מקושר התבור לאחד האירועים המרכזיים בחייו של ישוע, אירוע הטרנספיגורציה, המכונה בעברית ההשתנות. על פי הסיפור, לאחר 3 שנות פועלו בגליל הוא אוסף את 12 השליחים ויורד עימם מאזור הבאניאס אל ירושלים, שם הוא עתיד לבלות את השבוע האחרון בחייו.

בברית החדשה אין ציון מקום ומתואר הר גבוה, ישו עולה אליו עם 3 מתלמידיו, ומותיר את שאר ה-12 למרגלות ההר. הוא ממשיך לבדו אל הפסגה ושם עובר שינוי מאדם לבן-אל. 3 השליחים רואים את ישו משתנה לנגד עיניהם הוא הופך מנביא בן תמותה – למשיח בן האלוהים. זהו האירוע המועיד את ישו להגיע לירושלים כמשיח ולמות על הצלב. בסיפור ישנן מקבילות למעמד הר-סיני ביהדות. בבריה”ח נזכר: ‘הר גבוה’. הקישור לתבור הוא אם כן בחינת מסורת, אך בעינו עומד. על ההר נבנו עם השנים שתי כנסיות. כנסיה אורתודוכסית יוונית ששופצה לאחרונה בשנת 1911, וכנסיה קתולית פרציסקנית העומדת על חורבות כנסיה מוקדמת יותר מימי הנסיך הצלבני טאנקרד.

כנסיית ההשתנות הפרנציסקנית תוכננה ע”י האדריכל אנטוניו ברלוצי, שהיה ארכיטקט הבית של המסדר הפרנציסקני בארץ בראשית המאה העשרים. הכנסיה נבנתה בשנים 1919-1924, מתרומות של קהילות קתוליות בארה”ב.

אור זהוב חודר אל הכנסיה מבעד לחלונות ויטראז’ ומעניק זוהר שמטרתו להזכיר את פניו הקורנים של ישו בעת אירוע ההשתנות. הכנסיה בנויה כבזיליקה בעלת אולם תווך ושתי סיטראות לצדדיו, אך האפסיס שלה (הגומחה המסמנת את כיוון התפילה בקיר המזרח) נחלקת באופן ייחודי לשתי קומות. פסיפס המתאר את מעמד ההשתנות מתנוסס על קיר האפסיס.

בירכתי הכנסיה שתי קפלות המוקדשות למשה ואליהו, ועליהן שני מגדלים. בקפלות נראים משה בהר סיני ואליהו בהתמודדותו מול נביאי הבעל – בחירה לא מקרית הממחישה את הקשר בין נביאי התנ”ך אל ראשי הרים.

החומה

החומה הינה שריד מהתקופה הרומאית. בימי הרומאים ההר בוצר על ידי יוסף בן מתתיהו ונכבש בזמן המרד הגדול. כאן, בראש ההר, בנה מעוז מבוצר ומוקף חומה עבה. בקרב שהתנהל במקום הערימו הרומאים על היהודים: כאשר אזלו מי השתייה הבטיח מצביאם ללוחמים היהודים שייכנעו ולא יאונה להם כל רע, ולאחר מכן הרגם.
 
גם בימי הצלבנים ידע ההר מלחמות. בתחילה הוא בוצר והוקמה בו כנסייה, אך כאתרים אחרים באותה תקופה, עבר פעמים רבות מיד ליד עד שנכבש ונהרס בידי הממלוכים.

טוואי האלון

טוואי האלון הוא פרפר לילי, מין אחד מכמאה אלף מיני פרפרים הנמנה עם משפחת הטוואים. שמו מתייחס כמובן לשלב הזחל שלו. אורך גופו כ-2 ס”מ, כנפיו נראות כשני משולשים מעוגלי קצוות משוכים לאחור (בדומה למטוס קרב) והן מעוטרות כתמים אדמדמים-כתומים על רקע שחור. ראשו שחור ומחושיו עבים וכהים.
 
כשאר הפרפרים לטוואי האלון גלגול מלא כלומר הוא מוטל כביצה, ממנה בוקע זחל, הלה טווה קורים הופך בהם לגולם, שמתוכו יבקע בסופו של דבר פרפר.
 
מחזור גלגולו שנתי בשלהי הסתיו (נוב’) מוטלות הביצים על הענפים הדקים של האלון. זחלים זעירים בוקעים תוך מספר ימים, הם ניזונים מעלי האלון ומפרישים קורים חזקים שבאמצעותם הם טווים לעצמם קן על ענפי העץ. בתוככי הקן שוררים תנאי חום ולחות גבוהים מן הסביבה המתאימים לגופם העדין של הזחלים.
 
לקראת האביב משלימים הזחלים את גדילתם. הם יטפסו במורד העץ אל סדקים באדמה למרגלותיו. שם מתגלם כל זחל באופן אינדיבידואלי. ועובר את חדשי הקיץ בתוך הגולם. בעונות אלו – אביב, קיץ, ניתן להבחין בין ענפי העץ בקינים הנטושים המלאים בגללי הזחלים.
 
במהלך הסתיו הבא יבקעו הפרפרים, שלב זה הוא קצר מאוד ונמשך מספר ימים בהם מאותגרים החרקים המעופפים למצוא לעצמם במהרה בני זוג. לאחר ההפריה שוב תטיל הנקבה את הביצים ותתחיל את הגלגול הבא.