אודות המסלול

קטע מס' 23 מתל אביב להוד השרון, הינו אחד הקטעים הקלים ביותר בשביל ישראל, יחד עם זאת זהו אחד הקטעים הארוכים ביותר, אם לא הארוך מכולם.

גני יהושע

המסלול עובר באזורים חשופים ובימים חמים חם מאוד לאורך המסלול. עד לרמת החייל מצוייות נקודות מים ושירותים, מומלץ להצטייד בתוספת מים להמשך המסלול. השביל במרבית המסלול מסומן בצמוד לנחל הירקון אך לעיתים מתרחק ממנו לקטעי דרך קצרים.

במהלך הדרך חולפים בסמוך לאתרים רבים וחלקם מומלצים לביקור: צפארי, גן הסלעים והקקטוסים, אתר שבע תחנות, תצפית לעבר אתר עשר תחנות.

את המסלול ניתן להתחיל מחניון רדינג ולאחר שחוצים את שדרות רוקח מצפון לדרום. הסימנים ימצאות בצמוד לנחל. לאחר הליכה של כ-4 ק"מ השביל חולף בצמוד לצפארי, מקיף את אמפי וואהל, ומגיע בסמוך לאתר שבע טחנות. מומלץ לבקר באתר ששוקם לאחרונה.

בהמשך הדרך עוברים בצמוד לגשר החדש שנבנה במקום בו קרס והתמוטט גשר המכביה הארעי בשנת 1997.  לאחר כ-1 ק"מ נוסף מגיעים לאתר עשר טחנות. עם פינת ישיבה מסודרת ונחמדה (הפינה נמצאת לפני שחוצים את הכביד – דרך פנחס רוזן).

המשך המסלול לאחר חציית הכביש במעבר תחתי בחלקו המזרחי של הפארק כשמשמאל השכונה רמת החיל. במקום מי שתיה, שירותים, ושולחנות קק"ל.

החלק הטבעי

בתום החלק העירוני מתחיל החלק הטבעי של הנחל שעובר בחלקו בשטחים חקלאיים ובפרדסים. קטע יפה חשוף בחלקו. לאחר גשם מומלץ לא לקיים מסלול זה הואיל ובאזור האדמה כבדה ובוצית ביותר עד לבלתי עבירה לחלוטין.

השביל עובר לקראת סופו על גשר בטון, בינות לחופת קנים, הליכה מיוחדת הנמשכת כמה מאות מטרים.  כשני ק"מ לקראת הסוף חוצים מעבר אירי שבד"כ מכוסה במים, גובה המים לעיתים יהיה מעל לגובה הקרסוליים. באמצעות שקיות נילון עמידות ניתן להתגבר על המעבר בקלות ולהישאר יבשים.

המסלול מסתיים מתחת לגשר הניצב מעל לכביש מס' 40.

פרטים אודות הטיול

ציוד נדרש

ניווט באמצעות וייז

ניווט באמצעות גוגל מפות

שבע טחנות

האתר ההיסטורי היפהפה הזה השוכן על גדות הירקון בלב גני יהושע הונצח בספרו של אוריאל אופק 'שבע טחנות ועוד תחנה', משנות החמישים, המתאר סיפור בלשי בו מככבים ילדים המצילים את האומה ברוח התקופה, מלווים בציוריו שובי הלב של נחום גוטמן.
 
פינת החמד משכה אליה מטיילים רבים כבר מאז שנפרדה מתפקידה הקודם כאזור תעשיה. ריכוז של לא פחות מ-11 טחנות קמח, שהיוו לאורך התקופה התורכית את הלב החי של הכפרים באגן הירקון. הכפרים: ג'רישה, שיך מוניס, ג'מאסין אל-ע'רבי. הכפר ג'רישה או ג'ריסה, ששכן בין המתחם הזה לבין תל-נפולאון משמר בשמו את השורש 'גרס' ומעיד על עיסוקם של תושביו.
 

האתר בתקופה העותמנית

במקום נמצא גם שרידי גשר ומבנים מן התקופה הרומית, וגשר הבטון אותו נחצה מונח על יסודות הסכר שהוקם בתקופה התורכית.
 
טחנות הקמח במקום הן מטיפוס 'טחנות מגלש' שהיו נפוצות מאוד לאורך הירקון. הללו משתמשות באנרגית המים הזורמים להניע את גלגלי הרחיים.
 
כיוון ששיפוע הנחל במקום הוא אפסי (נפילה של חצי מ' על כל ק"מ) היה צורך לסכור את הנחל כדי להעצים את הנפילה של המים בחללי ההנעה של הטחנה.
 
למרות היעילות היחסית של הטחנות היה תהליך הטחינה ממושך והאיכרים נאלצו להמתין בתור שעות ואף ימים. לכן הוקמו במקום בית קפה ומעגן סירות, ורוכלים רבים היו מגיעים למקום שהפך במרוצת השנים למעין יריד הומה וססגוני.
 

מקור השם

שם האתר נגזר מן המבנה הגדול במערבו בו פעלו סימולטנית 7 סטים של אבני רחיים. זוג כזה עוד ניתן לראות באגף הדרומי של האזור המגודר.
 
פינה זו מבשרת גם את תום התקופה העות'מנית בארץ. שכן כאן חנו הבריטים לאחר שהשלימו את כיבוש חלקה הדרומי של הארץ. בנקודה זו צלחו הכוחות בדצמבר 1917, בדרכם לכיבוש צפון הארץ. שנתיים לאחר מכן נרכשו הטחנות בידי יהודים מיפו, וכעבור עשור וחצי חדלה לפעול (1936).
 

האתר כיום

כיום ניתן לראות את שרידי הטחנות בין עצי אקליפטוס גבוהים, וצמחיית מים ענפה – קנה, עב קנה, גומא, וכיוצא באלו.
 
יש להודות, שלמרות המבנה ועברו המרשים מי שתופש כאן את מלוא תשומת הלב הם הברווזים והאווזים השונים. ביניהם ניתן לזהות את האווז הלבן, שרשירים, סופיות, אגמיות, מנדרין אמריקאי וברכיות. מלבדם פוקדים את האזור גם שפע אנפות, שלדגים, שרקרקים ועורבים.
 
ניתן לומר שזוהי אחת הפיסות הנעימות של טבע חי ומרנין בלב גוש דן הסואן המפותח והמסחרי.