אודות המסלול

שביל ישראל קטע מס' 18 ממאיר שפיה לבית חנניה.טיול בדרגת קושי קלה +.

המסלול ברובו בדרגת קושי קלה למעט ההליכה על המסלע בחוטם הכרמל והירידה ממנו. ממולץ לבצע את הטיול החל מחודשי החורף ועד האביב. כ-400 מטרים מנקודת ההתחלה השביל חוצה את נחל דליה. בחורף הנחל זורם בעוצמה ולא ניתן לחצות אותו. ישנן שתי אפשרויות לעקוף את המעבר:

להמשיך וללכת על כביש מס' 70 צפונה, ולאחר המעבר על הנחל לרדת מהכביש דרומה ולהתחבר לשביל ישראל.

להמשיך בכביש השירות לאחר חציית צומת שפיה, לעבר זכרון יעקוב, ולאחר חציית המעבר על הנחל, לפנות שמאלה (צפונה) בדרך העפר, בתוך המטעים והשדות עד לחיבור עם שביל ישראל.

מעבר מים נוסף נמצא בנחל תנינים לקראת סוף המסלול. בימי החורף יש לחצותו; או בהליכה בתוך המים הרדודים, או על גבי מעברים מאולתרים אתם הציבו המטיילים. הירידה למים שודרגה לנוחות המטיילים.

חלקו האחרון של המסלול עובר בשולי שדה עם אדמה כבדה, בחורף השדה בוצי וההליכה בו קשה ביותר.

השביל מגיע סמוך מאוד לגני הנדיב, מומלץ לבקר בהם. מערת הקבר סגורה בשבת לביקורים.

פרטים אודות הטיול

ציוד נדרש

ניווט באמצעות וייז

ניווט באמצעות גוגל מפות

מאיר שפיה

בצדה הצפוני של זכרון יעקב דרך תוואי הדרך שחוצה את הכרמל ממערב למזרח בכביש 70, נמצא לו כפר הנוער מאיר שפיה שהוקם בשנת 1981 על שם הישוב הערבי שהיה במקום "שפיה" ו "מאיר" אנשל שהינו  אבי בית הרוטשילדים וסבו של הברון רוטשילד.

מאז ועד היום על כפר הנוער מאיר שפיה

המוסד החינוכי מאיר שפיה שמשמש כיום כאחד מהמוסדות האיכותיים ביותר בארץ, עבר את המהפך להיותו כפר נוער בשנת 1904 על ידי ישראל בלקינד ממייסדי ביל"ו.

ישראל שוחט שהיה מחלוצי העלייה השנייה, מקימי ארגון בר גיורא וממייסדי אגודת השומר שימש כמזכיר הראשי של כפר הנוער, שראה חשיבות רבה בעצמאות היהודית על השמירה של הישובים היהודים בארץ ישראל.

שמו של כפר הנוער "מאיר שפיה"  כפי שהוזכר נקרא על שם הישוב הערבי "שפיה" ועל שמו של מאיר אנשל רוטשילד, שהיה מייסד משפחת הבנקאיים היהודית שהפכה לאחד העסקים המצליחים ביותר באירופה.

המוסד בתחילת דרכו קלט יתומים שניצלו בפרעות קישינב, שכל חזונו במהלך ההקמה היה "לברוא דור חדש, דור עברי במלוא מובן המילה, דור שלו גוף בריא ורוח בריאה שיתלכדו יחדיו, דור אשר ידיו תדענה לאחוז בעט ובמחרשה ופיו ידבר בלשונו".

בשנת 1917 עבר כפר הנוער שינוי עקב גירוש היהודים מת"א במלחמת העולם הראשונה, שבו הועברה הגימנסיה העברית הרצליה לפעול במתחם כפר הנוער ובשנת 1923 נחנך מחדש המקום שקלט יתומים ממלחמת העולם הראשונה, בשנת 1957 החליט מערך החינוך של ישראל להיכנס לתמונה ולייצור שותפות בבעלות כפר הנוער בשיתוף ארגון "הדסה הצעירה".

עין צור

עין צור הוא מעין שכבה הנובע בדרומה של חטיבת הנוף המכונה חוטם הכרמל. את נקבת עין צור נפגוש במסלול הקצרצר היורד מזרחה מגני הנדיב. זוהי מערכת חקלאית עתיקה על כל מרכיביה: נקבה, בריכת איגום, מסעף תעלות השקיה ומדרגות חקלאיות. מערכות כאלו נפוצות מאוד בגליל בשומרון וביהודה, אולם בכרמל זוהי המערכת היחידה שנתגלתה.

המעיין הקדום נובע בין שכבת הדולומיט, המסודק המחלחל האוצר מים רבים (אקוויפר), לבין שכבות החרסית והטוף הגעשי האטימות למים שמתחתיו (אקוויקלוד).

בגלל האופי המקוטע של השכבות האטימות, מוגבלת גם יכולת האגירה של המעיין שנתנה את רישומה בעבר בנסיגות מפלס אחדות, וניכרת כיום בתנודות ספיקה עונתיות. נקבת המעיין נחצבה בתקופה הרומית במטרה להגביר את הספיקה, ולאפשר ניצולת מוגברת של מי גשמים.

המעיין לאורך התקופות

בתקופה זו פרח האזור, ונבנו בו בית מרחץ רומי וארמון המתוארך לתקופת הורדוס. את הנקבה חשפו ארכיאולוגים בשנת 1985. הם הופתעו לגלות שהיא מגיעה לאורך 57 מ' ומתפצלת בסופה. לאורך הניקבה 3 פירים בעומק 11 מ' המספקים לה שלל אור ואוויר.

ניתן לזהות שלבי חציבה שונים שמנציחים את המרדף אחר מפלס המים. המקום ניטש בסוף המרד הגדול (70 לס') מה שמרמז על היותו יישוב יהודי.

בתקופה הביזנטית נמשכו מי הנקבה אל שוני הסמוכה. ולעדנה זכה המעיין בשנים 1920-23 בידי המתיישבים היהודים בחרבת עלק. ולשיקום נוסף בשנות ה-30 בידי מתיישבי תל צור הסמוכה.

בשנת 2008 נחסמה הנקבה למטיילים בשל חשש להתמוטטות, אך עדיין ניתן ליהנות מהמתקנים המשניים הסמוכים אליה. בפתח הנקבה תעלה המקורה בלבנים אלכסוניות, החביבה במיוחד על ילדים הזוחלים בה. ממנה נאספים המים בבריכת בטון שניתן לשבת על דפנתיה ולשכשך בה רגליים. ומשם לבריכת בטון גדולה, שאחד מקירותיה קרס, ולכן אין המים נאגמים בה כראוי.

נוחות הגישה והמסלול הקצר והנוח (המסומן כחול במפת רמת הנדיב) הופכים את המקום לאטקציה קלילה ונעימה לימות הקיץ החמים.

רמת הנדיב

רמת הנדיב משתרעת על שטח נרחב מחוטם הכרמל וכוללת את גני הנדיב – אחוזת הקבר של הנדיב הידוע – הברון אדמונד רוטשילד ורעיתו אלדלאיד הנפרשת על פני כ-70 דונם. ו-4,500 דונם נוספים של חורש טבעי, הפתוחים למבקרים. חלקת הקבר ממוקמת בפסגה הדרומית ביותר ברכס הכרמל, מדרום לזכרון יעקב והגנים והחורש הטבעי משתפלים ממנה דרומה.

בביקוריו בארץ, בחר הברון להיקבר באזור זה בלב המושבות הרבות בהן תמך. ולאחר שנפטר בשנת 1934, הגיע בנו והחליט לרכוש את השטח להקמת גן הזיכרון והפארק הטבעי.

האדריכל התל אביבי אוריאל שילר זכה במכרז לתכנון הגנים. בעקבות החלטת ממשלה משנת 1954, הובאו עצמות הברון ורעייתו לקבורה במקום. כמנהג שועי ארץ בתקופת בית שני, הוחלט לכרות קבר מכובד במערה.

אלמנטים סימבוליים

הגנים וחלקת הקבר משלבים אלמנטים סימבוליים רבים, בחלקת הקבר מוצבת אבן בזלת קעורה שהיו נוהגים להניח בה אבנים כנהוג בבתי קברות. הנורות בתקרה מסמלות את הכוכבים והבטחת האל לאברהם. במבוא למערת הקבר נטוע ברוש שצמרתו כנר תמיד. על שער הכניסה הדרומי מתנוסס סמל משפחת רוטשילד ובו חמישה חיצים, על שום חמשת האחים המייסדים של המשפחה.

בהתאם, נמצא ברחבת הכניסה חמישה שבילים, נטפס מהם בחמש מדרגות והגן כולו מחולק לחמישה חלקים עיקריים. הברון, שהיה אדם רחב אופקים, וקרוב אצל צמרת אנשי הרוח האירופאית בשלהי המאה הי"ט, דאג להביא את מיטב האסתטיקה אל המזה"ת הצחיח ולמוד הקונפליקטים. זאת במטרה לאפשר לכל תושבי הארץ באשר הם, לבקר במקום, לנשום אוויר פסגות, ולהתרגע.

אלמנטים נוספים, כמו שעון השמש, והמזרקה הנובעת בין שתי כפות ידיים רומזים על נצחיות הזמן, החומק כמים מבעד לאצבעות.

חלק ייחודי לגנים הוא גן התבלינים, המוקדש למבקרים כבדי ראיה. הגן כולל מפת תבליט של הגנים הניתנת למישוש, כתוביות ברייל ומעקה שהמבקר יכול להתנייע לאורכו ללא סיוע. סביב סביב שתולים עשבים ריחניים ובלב הגן מפכפכת מזרקה, כל אלו מאפשרים חוויה מקסימלית של כלל החושים.

הגנים כיום

המבקר בגנים המגודרים מחויב בכללי התנהגות של כבוד. אין לאכול מזון וממתקים בשטח הגן, אסור לרוץ ויש לשמור על הסדר והשקט למען כבוד חלקת הקבר ושאר המבקרים.

בלב חורש הטבעי רחב הידיים שמדרום לגנים מצויים מספר אתרים ארכיאולוגיים חשובים, המהווים גם פינות חמד ומרגוע ובהם חרבת עקב, חרבת עלק, עין צור, ומערת כבארה. בין האתרים מחברים שבילים נוחים ומרווחים המסומנים בגזרי עץ בסימון פנימי של הגן ועובר בו גם שביל ישראל.

בשנת 2008 נפתח מדרום לגנים מרכז מבקרים חדשני ומרשים ביופיו, הכולל משרדים, אולם הקרנה בו ניתן לחזות בסרט אודות הנדיב ותולדות הגנים, ושירותים. כל אלו ניתנים חינם ללא תשלום. במקום פועל גם בית קפה צנוע. בכלל שטח הפארק ממונים פקחים מיוחדים על שמירת הטבע, ונעשות בו פעילויות לשימור מגוון בעלי החיים והשבה לטבע של מינים נכחדים

חוטם הכרמל

חוטם הכרמל הינו רכס משולש המהווה את הנקודה הדרומית בכרמל. שיפוליו המזרחיים מתונים, גבולו המערבי (בעיקר בדרום) הוא מצוק תלול וחשוף, שריד לשונית קדומה. חוטם הכרמל גזור מרכס הכרמל על ידי נחל דליה המוכר יותר בשם וואדי מילח בו עובר כביש 70.

מפער זה שבין פורדיס לזכרון יעקב מורכב ברובו סלעי טוף געשי, שריד להר-געש קדום. כהמשכו של הכרמל גם חוטם הכרמל הוא קמר גיאולוגי חד שצירו משתפל במתינות לכיוון שוני והמבואות הצפוניים של בנימינה, והוא נמשך בתת-הקרקע עד אזור פרדס חנה. לחוטם הכרמל שתי פסגות בולטות, הצפונית במרכז המושבה זכרון יעקב, והדרומית בלב גני הנדיב, בה בחרו להיטמן הברון רוטשילד ורעייתו.

יחסית לגודלו (אורך הרכס מצפון לדרום כ-6.5 ק"מ בלבד) מציע חוטם הכרמל שפע של אטרקציות. החל מהמושבה זכרון יעקב ובה מגוון אתרים המלווים את תולדות ההתיישבות במאות ה-19 וה-20, וכלה במערת כבארה המצויה מדרום למושבה במצוק המערבי התלול של הרכס, בה נתגלו ממצאים רבי חשיבות למחקר הפרהיסטורי.

גני הנדיב

בחלקו הדרומי של חוטם הכרמל נמצאים גני הנדיב, שנרכשו על ידי הברון רוטשילד לשמש לו חלקת קבר, וניטעו בה גנים בוטניים מרהיבי עין לרווחת המטיילים.

סביב הגנים משתרע פארק הכולל מספר אתרים ארכיאולוגיים ובהם בית קברות של גלי אבנים מן התקופה הכנענית וכמה בתי מידות מן התקופה הרומית: חרבת עקד וחרבת עלק, ומערכת חקלאית עתיקה בפתחה של נקבת עין צור עם תעלות זורמות מים, שלצידן משוחזר בית מרחץ רומאי מתקופת הורדוס.

על שיפוליו הדרומיים של חוטם הכרמל נמצאת שוני – עיר שהוקמה בתקופה הרומית הכוללת תיאטרון ובתי מרחץ, העיר שגשגה בתקופה הביזנטית ובמאות שאחריה. במאה ה-19 נרכש המקום ע"י הברון ושוכנו בו מתיישבים שונים. בתקופה הבריטית שכנה במקום מפקדת האצ"ל.

האזור ירוק כל השנה, באביב מתכסה בפריחה מרהיבת עין. שפע בעלי חיים שוכנים בו ובהם בין השאר שפנים, צבאים, שועלים וגיריות. בחוטם הכרמל הוסדרו מסלולי טיול מעגליים המתאימים למשפחות, מספר מסלולים הנמשכים ממנו לאתרים סמוכים, וכן עובר בו שביל ישראל.

עורב אפור

"גדל עורבים וינקרו את עיניך", גורס הפתגם הספרדי. אין ספק שבתרבות האנושית יש לעורבים מקום נרחב. עם זאת, ולא בכדי, תמיד מתלווה לציפור הזו קונוטציה שלילית. צבעו שחור ואפור, הילוכו נעדר חן וקריאתו אינה ערבה לאוזן, מה שמתחדד עוד יותר כנגד העובדה שהעורב מסווג מדעית כציפור שיר.

דומה שלשמו הטוב תורמת גם התנהגותו החברתית שאף היא אינה ניחנת בעידון: העורבים נוהגים להתגודד בלהקות, הם טריטוריאליים, חמסנים ומגלים אגרסיביות קולנית כלפי בעלי חיים אחרים. לא נדיר לראות להקת עורבים המניסה עוף דורס הגדול מהם פי כמה (גם נשרים) מתחומם תוך שהם חגים סביבו ומנקרים בו.

במו עיני ראיתי עורב שבחר להציק לכלב גולדן ריטריבר כשהוא מקפץ על ראשו ומושך בזנבו חליפות. ולא מעטים הסיפורים על בני אדם שסומנו כמטרות על ידי עורב או קבוצת עורבים, לא יאמן כמה עגמת נפש יכולה להסב הציפור שאורכה הממוצע 46 ס"מ ומשקלה נע סביב 400 גרם.

ניסיון לאסוף או להציל גוזל עורבים פצוע עלול להיות רעיון גרוע במיוחד. בנוסף העורבים מסבים נזקים לחקלאות ומאיימים על שלומם של בעלי חיים אחרים, בין השאר הם חומסים ביצים של מינים נדירים של ציפורים וצבים, ונכללים ברשימת המזיקים הרשמית בארץ, וברחבי העולם.

אינטליגנצייה טבעית

האמת היא שהעורב הוא אחת החיות האינטליגנטיות המוכרות לנו. מחקרים מדברים על יכולות מרשימות. לעורבים יכולת חיקוי מרשימה מזו של התוכי. והם רותמים את טכנולוגיות האדם לצרכיהם. הדוגמה המאלפת: עורבים המפילים אגוזים בצומת מרומזר. כך המכוניות מפצחות עבורם את האגוזים, והם מנצלים את האור האדום על מנת לרדת בבטחה ולאכול את שללם.

העורבים אמונים על שלל דרכים מקוריות להציק לזולתם בטבע ובסביבה העירונית רק לשם השעשוע ועוד ידם נטויה.

העורב האפור נפוץ בעיקר באסיה. כנפיו וכיפת ראשו שחורים וגופו אפור. מוטת כנפיו יכולה להגיע למטר ואף יותר. אצל הזכרים הראש גדול יותר. הם אוכלי כל, טורפים חרקים וזוחלים קטנים אך גם מכרסמים קטנים, צבים, גוזלים וציפרים פצועות, העורבים אוכלים נבלות, נוברים באשפה ואוכלים גם זרעים.

הם שומרים על זוגיות מונוגמית כמעט לכל החיים. הקן נבנה ברישול על ידי שני בני הזוג. בנייתו אורכת בין שבוע ל-10 ימים. הנקבה תטיל 3-5 ביצים, והדגירה תימשך מעט פחות מחודש. לאחר חודש נוסף מגיעים הגוזלים לגודל מיטבי ועוזבים את הקן.