אודות המסלול

קטע מס' 15 מרמת טבעון לעוספייה בשביל ישראל מתחיל מהחיבור של שביל ישראל עם כביש מס' 762 ליד הישוב הערבי זובידת מוגדר כמסלול קל למעט חלקו האחרון שהינה במגמת עלייה לאורך נחל המעפילים.

השביל צמוד לכביש מס' 72 כמאה מאתיים מטר ולאחר מכן מתנתק ממנו לעבר השטח וחוצה את יערות האלונים. לאחר הליכה קצרה השביל פונה בחדות ימינה ומגמתו הינה עלייה. ככל שנתקדם השיפוע הופך לחד אך העלייה איננה קשה, משיא הגובה אנו יורדים לכיוון הישיבה של כפר חסידים הנמצאת בינות לכרמי הזיתים.

הליכה קצרה תוליכנו לישוב כפר חסידים שכיום הינו ישוב מעורב. ההליכה בישוב הינה מינהלתית עד לנקודה בה חוצים את הגשר מעל נחל קישון. מראה הנחל אינו מלבב והמים נראים דלוחים למדי.

המשך הדרך לאורך כבישים צדדים עד להגיענו לקיבוץ יגור. בקיבוץ מצוי בית קפה קטן עם גלידריה(המחירים אינם זולים). הליכה של עוד כמאה מטר מערבה ואנו למרגלות רכס הכרמל בואכה לנחל המעפילים.

ההליכה במעלה הנחל מתפרשת על פני מספק ק"מ, השביל מבצע עיקולים והעלייה איננה תלולה. מרבית העלייה הינה בשטח מוצל אך ישנם קטעים קצרים בו השביל חשוף לשמש. בסוף העלייה לאחר שעוברים את הקרוסלה מגיעים לחניון מסודר.

בעוזבנו את החניון השביל ממשיך על דרך עפר נוחה ובמגמת עלייה עד שנפגוש את כביש השרות בסמוך לאנדרטה לזכר דוד אוזן. ההליכה על הכביש מנקודה זו תלולה מאוד ובסוף העלייה מגיעים לפאתי הכפר עוספייה. המסלול מסתיים בסמוך לשוק השבת של הכפר ובירידה לנחל חיק.

 

פרטים אודות הטיול

ציוד נדרש

ניווט באמצעות וייז

ניווט באמצעות גוגל מפות

נחל קישון

האסוציאציה הראשונה שמעלה בנו השם נחל קישון הוא של זיהום נחלים קשה במיוחד, במהלך שנות התשעים הגישו 76 חיילים רובם צוללנים משייטת 13, תביעה משפטית כנגד הגופים המזהמים על שלקו בסרטן כתוצאה משהותם במימי שפך הנחל, ורבים מהם הוכרו כנכי צה"ל.

אולם ההיסטוריה ארוכת השנים של הנחל זוכרת לו ימים נפלאים, בטרם הפך לתעלת השפכים הראשית של אזור התעשיה במפרץ חיפה.

הנחל מתחיל בג'נין, ומנקז למעשה את רכס הגלבוע מצדו הדרומי, המצוי בתחום הרשות הפלסטינית. משם הוא זורם לצפון מערב דרך עמק יזרעאל (מגידו) למרגלות הכרמל אל עמק זבולון, ומשם אל שפכו המצוי בנקודה המזרחית ביותר בחופה של חיפה. אורכו כ-70 ק"מ, והוא אוסף בדרכו יובלים מקומים לצד נחלים גדולים דוגמת נחל ציפורי, הנשפך אליו בסמוך לצומת יגור. שטח אגן הניקוז הכולל הוא למעלה מ-1000 קמ"ר.

הנחל במקורות

בתנ"ך מוזכר הנחל בשני אירועי מפתח, במלחמת דבורה וברק בצבא יבין מלך חצור, ובהתמודדות של אליהו עם נביאי הבעל. בספר שופטים, מוזכרת מנוסתו של סיסרא ברגל אל גורלו המר באוהל של יעל אשת חבר הקיני.

צריך לזכור שעד למאה העשרים היו מעט מאוד תחנות שאיבה בארץ. כל נחל גדול היה עולה בחורף על גדותיו ומייצר שטחי ביצות נרחבים על גדותיו. סיסרא בורח במרכבה במורד עמק יזרעאל וכשמגיע לאזור הקישון מתחילה המרכבה לשקוע בבוץ.

בהקשר של אליהו, לאחר ההתמודדות בראש הר הכרמל, נביאי הבעל נסים במורד ההר אל נחל הקישון, וההמונים רודפים אחריהם. אזכור זה של הנחל הוא שעודד את הנצרים לזהות את מקום המוחרקה בקרן הכרמל.

הנחל כיום

לאחר שנתברר שקרקעית הנחל היא המזוהמת ביותר מבין כל נחלי החוף, וברוכה בריכוז כספית מרתיע במיוחד הוקמה בשנת 1994 הרשות לשיקום נחל הקישון, ובשנת 2001 הוגשה תכנית מתאר להשיב את הנחל לימי תפארתו. הרשות מטפלת ב-25 הק"מ האחרונים של הנחל בהם מוזרמים אל הנחל שפכי ביוב ותעשיה מלא פחות מ-15 מפעלים שונים, רובם זורמים ישירות לנחל וחלקם מגיעים דרך נחל ציפורי.

לכשתושלם התכנית, יוקם במקום פארק טבעי, מרבית מי הנחל יטוהרו, והצמחיה ומגוון בעלי החיים באזור ישובו לפקוד את השטחים הירוקים.

המסלול מרמת טבעון לעוספייה עובר על הנחל עד היציאה מכפר חסידים

כפר חסידים

כפי שמעיד שמו, כפר חסידים הוקם בעמק זבולון על ידי חסידים מפולין, הגם שכיום מתגוררים בו בעיקר אנשי המחנה הדתי-הלאומי. סיפור הקמת המושב מתחיל בימי העליה הרביעית. בשנת 1924 התארגנו כמה קבוצות של חסידים לעלות לארץ ולהקים ישוב חקלאי. היתה זו מגמה חריגה שכן החלק הארי של החסידים שאפו להעתיק עצמם להתיישבות עירונית, שהולידה בסופו של דבר את העיר בני ברק.

בהנהגת כמה רבנים (אדמו"רים) עלו שנה לאחר מכן מספר קבוצות ורכשו אדמות בפינה הצפון-מערבית של עמק יזרעאל. מסיבות פוליטיות מובנות הקימה כל קבוצה נקודה ישובית שונה, וכך למעשה עלו כ-80 משפחות ל-4 נקודות ראשונות במג'דל חרבג', שיח' אבריק וחרטיה שהונצחו בשירו המפורסם של אלכסנדר פן לזכר שומר היערות האגדי: אלכסנד זייד שנרצח במקום.

הכפרים שזכו לשמות כגון 'עבודת ישראל' ו'נחלת יעקב' חלשו בעיקר על שטח ביצתי. הביצות גבו את המחיר המוכר – עשרות מתו במלריה, ובשל מחסור בידע חקלאי עמד הפרוייקט ההתיישבותי בפני שוקת שבורה. נזכיר שמקורות המימון באותן שנים היו מצומצמים מאוד. כל זרם התיישבותי נתמך על הקהילה היחודית לו, ובשל ההשתייכות הדתית והפוליטית הגיע סיוע מצומצם מאוד מן המוסדות הלאומיים.

פניה נואשת אל הקרן הקיימת בשנת 1926, אילצה את הקבוצות להתאחד לנקודת ישוב אחת, ו'לטפס' מעט מעל העמק הביצתי, כך הוקם כפר חסידים. אורחות המקום נבדלו במקצת מישובים דתיים אחרים. הרבנים הנהיגו את הציבור לא רק בבתי הכנסת אלא גם בשדות, כשהפשילו את שרוולי הקאפוטות ואחזו בטוריות. המקווה היה לא אחר מאשר נחל הקישון.

הכפר כיום

עד לשלהי שנות ה-60 שמר הישוב על צביונו, ובשנות ה-70 החל לגדול. קבוצת צעירים הקימו את 'כפר חסידים ב' בסמוך, חסידים רבים עזבו לבני ברק וירושלים, ואנשי המחנה הדתי לאומי, שאופיים התאים יותר להתיישבות חקלאית תפסו את מקומם. כיום עובדים מרבית התושבים בערים הסמוכות.

שביל ישראל והמסלול מרמת טבעון לעוספייה עובר לאורך הכפר, ההליכה בו על גבי מדרכות ועד ליציאה המערבית.

קיבוץ יגור

במשך שנים רכש לו קיבוץ יגור מוניטין של אחד הקיבוצים הגדולים בארץ, ועד היום חיים בו כ-1,200 תושבים, מתוכם כ-850 חברים. אולם פרט לגודלו הצליח הקיבוץ לככב בדפי ההיסטוריה בשל עוד כמה טעמים – הן בשל גילו המופלג, הן בשל מרכזיותו בפעילות ההגנה והפלמ"ח, והן בשל מיקמו בפתח נחל יגור, והארכיאולוגיה הפרהיסטורית שבשוליו.

הקיבוץ שוכן למרגלות הכרמל, בשולי עמק זבולון – יובלו הצפון מערבי של עמק יזרעאל, בסמוך למפגש בין נחל הקישון ונחל ציפורי. הוא קם בשנת 1922 על אדמות הכפר יאז'ור שרכש יהושע חנקין ממשפחת סורסוק העשירה. קבוצת 'אחווה' שהקימה את הקיבוץ התגוררה לפני כן בשולי הכפר שיח' באדר (הישוב נשר של ימינו) ולקחה חלק בייבוש ביצות הקישון.

בעת העליה על הקרקע תוכנן היישוב ל-25 משפחות. בניגוד לקיבוצי עמק חרוד שהתבססו על טהרת העבודה החקלאית ושאפו ליצור משק אוטארקי, הסכימו החברים מראש לשלב בין עבודה חקלאית במשק, ועבודה בשכר שנכנס לקופת הקיבוץ. ועד מהרה הקיבוץ התרחב וחיו בו תושבים רבים.

ימי טרום הקמת המדינה

שנות השלושים התאפיינו ביחסי עויינות עם תושבי שיח' באדר הסמוכה, שהונהגו ע"י שיח' עז א-דין אל קסאם, שהיה תושב הכפר (הרקטה המנציחה את שמו עדיין בכותרות עד ימינו) והנהיג לעוינות הן נגד ההתיישבות היהודית שהתרכזה בעמקים ובחיפה והן נגד הבריטים. בשל כך היווה הקיבוץ מרכז לשיתוף פעולה צבאי יהודי-בריטי. חברי משק רבים שירתו כנוטרים במשטרה הבריטית, ולא אחת הותקפו על ידי חוליותיו של קאסם.

בד בבד, מתחת לאפם של הבריטים, רוכזו בקיבוץ נשק ותחמושת בעשרות סליקים.

בימי המרד הערבי,עם פרסום הספר הלבן, הפך מיקומו של הקיבוץ משמעותי עוד יותר: בצדו השני של הכרמל נהגו לנחות ספינות המעפילים הבלתי לגאליים. רבים מהם הוברחו במעלה ההר דרך נחל אורן ובמורדות נחל יגור הישר לקיבוץ. לבד מקליטת עליה חשאית זו.

הגיע אל הקיבוץ גל מעפילים גדול במיוחד לאחר הפריצה למחנה עתלית. לאחר ליל הגשרים (יוני 46) באירועי השבת השחורה, נפל גם בחלקו של קיבוץ יגור לעבור חיפוש אגרסיבי שהוביל למעצר של עשרות מחבריו. מלבד זאת, התקיים בקיבוץ מרכז פעיל של הפלמ"ח וממנו יצאו חוליות לפעולות מפורסמות כגון פיצוץ הראדאר בסטלה מאריס.

לאחר קום המדינה

עם קום המדינה התרחב הקיבוץ, נחנך בו מפעל לקופסאות פח, ומנהיגיו היו מעמודי התווך של התרבות הקיבוצית – וטבעו מנהגי חגים קיבוציים ואף העניקו לתנועה את האגדה הקיבוצית המכונה 'נוסח יגור'.

בשנות השישים והשבעים בלטה קבוצת הכדורסל של הקיבוץ, שהתאחדה עם הפועל גבת, והצליחה לקחת את גביע המדינה ממכבי תל אביב בשיא ימי זוהרה. משנות השמונים, כאמור היה הקיבוץ בין שלושת הגדולים בארץ, עם שלושה חדרי אוכל, והיקף פעילות מגוון. וכעת, כמרבית הקיבוצים עובר גם הקיבוץ תהליך הפרטה ארוך ומורכב.

בשלהי שנות השבעים נמצאו בשולי הקיבוץ, בפתח נחל יגור מערות קבורה בעלות פיר אנכי וחללים תת קרקעיים. מערות אלו אפייניות למה שמכונה במחקר 'תקופת הברונזה הביינמית' (I.B.) ומתוארכות ל-2300 לפני הספירה. במערות נמצאו כלי נוי לצד ממצאי שלדים וקרמיקה התואמת את זו שנמצאה בתל מגידו.