סיור חנוכיות | סיורי חנוכיות

סיור חנוכיות | סיורי חנוכיות – ארץ הצבי טיולים

סיורי חנוכיות 2016

24-31/12/2016

סיור חנוכיות בירושלים ובבני ברק, נערך בשעות הערביים בסמטאות ובשכונת המשמרות את אווירת ירושלים של פעם, לאור החנוכיות הנדלקות אט אט בחלונות הבתים. במהלך סיור חנוכיות נשמע סיפורים על משמעות וההיסטוריה של חג חנוכה ונראה מגוון חנוכיות בגדלים ובצורות שונות, המאירות את רחובות העיר, כשחלקן נדלקות באמצעות שמן ומונחות כל הלילה על אדן החלון. זהו מראה יפיפה להסתובב בסמטאות העיר, להביט ולחוש באווירה הייחודיות של חג החנוכה. הסיורים מתקיימים הן ברובע היהודי והן בנחלאות.

סיורי החנוכיות של ארץ הצבי טיולים הינם הסיורים המושקעים ביותר: בכל סיור נקיים הדלקת נרות משותפת עם אחת המשפחות ברובע היהודי (כל קבוצה תחוה זאת). בתום ההדלקה נתארח בביתה של המשפחה ונקיים שיחה פתוחה מלב אל לב בכל נושא שיעלו המטיילים. במהלך הביקור תחולקנה סופגניות למטיילים.

הסיורים למשפחות מושקעים במיוחד וכוללים: חידונים נושאי פרסים, הפעלות לילדים,  ומשחקי יצירה המותאמת לחג.

התחייבות שלי שהילדים לא ירצו לחזור אל ההורים  🙂

מהלך הסיור:

  • נכנס לרובע דרך שער ציון ונתוודע לקרב שהתחולל בו בשנת 1948.
  • נבקר  ברובע היהודי המואר באורות פח השמן.
  • נדליק חנוכיה ונשיר שירי חנוכה עם המשפחות ברובע.
  • נאכל ספגניות ונתוודע למקור המנהג.
  • נצפה מעל גגות השוק לעבר הר הבית.
  • נבקר במנורת המשכן.
  • נגיע לרחבת  הכותל המתקדש באווירת החג.

פרטי הטיול

יעד: ירושלים

אורך המסלול: כ-2 ק"מ

דרגת קושי: קלה

תאריך יציאה: 24/12/2016

תאריך חזרה: 31/12/2016

שעת מפגש: 15:30 הנכם מתבקשים להגיע בזמן מאחר ושעת הדלקת הנרות הינה קבועה, המשפחות לא ימתינו למאחרים בהדלקה!

מקום מפגש: שער ציון

משך הטיול: 3-4 שעות

הערה: הטיול כפוף למינימום נרשמים.

למגיעים מהמרכז: מומלץ לנסוע לעבר הגבעה הצרפתית, לפנות ימינה ( שד' חיים בר-לב) ולהמשיך ישר, להקפיד לשמור על נתיב הנסיעה הימני, לעבור בתוך המנהרה, סוף המנהרה מצד ימין קניון ממילא, מצד שמאל שער יפו. שער ציון כעבור מאה מטר מצד שמאל, מול מרכז חוצות היוצר. להגיע לחניון הר ציון יש להמשיך בנסיעה בירידה בצומת לפנות ימינה(אין ברירה) ובמקום הראשון שניתן לבצע פרסה. בחזרה לצומת המרומזר פנו ימינה והמשיכו בנסיעה במעלה ההר עד לחניון.

עלות הטיול: 60 ש"ח

שליחת נקודת מפגש


הערה: מטייל/ת מעל משקל 90 ק"ג ו/או סובל מבעיות בריאות מתבקש/ת לעדכן אותי בטרם ביצוע ההרשמה.

ציוד נדרש

  • בגדים חמים מאוד
  • מטריה אם נדרש
  • בקבוק מים
  • נא להכין סכום מדוייק לתשלום.
הרשמה לטיול הזמנת טיול


שלטון היוונים

חג החנוכה נחוג ע"מ להנציח אירועים שהתרחשו בעיצומה של תק' שלטון בית סלבקוס על יהודה תקופת בית II. האימפריה הסלבקית, המכונה במקורותינו "יוון". הסיפור מתחיל בשנת 332, כאשר אלכסנדר הגדול (מוקדון) כובש את הארץ, בתוך מסע כיבוש נמרץ, חסר תקדים של נתחים גדולים משלוש היבשות (אסיה אירופה ואפריקה). א"י שתחת שלטון פרס כונתה 'נפת יהודה' ממוקמת בתווך, והחזקה בה היוותה מאז ומעולם גורם מכריע לשליטה במזה"ת.
מוקדון נפטר זמן קצר לאחר מכן ללא יורשי עצר ומשאיר את האימפריה למלחמות על הכתר. הלבנט נחלק בין בית סלבקוס שהתבסס בסוריה ועירק ובית תלמי שהתבסס במצרים. במאבקים בין שתי תת-האמפריות היווניות עברה הארץ ככדור מיד ליד. תקופת השלטון הסלבקית שבה מתרחש מרד החשמונים מתחילה עם כיבוש הארץ ע"י אנטיוכוס ה-III בשנת 198, שדווקא צידד ביהודים, ואף אפשר להם חיים אוטונומיים הן במישור המדיני והן בדתי. אולם בנו (שלא היה יורש העצר) אנטיוכוס הרביעי עלה לשלטון ברמיה, כינה עצמו אפיפנס (התגלות האל) ופצח במסכת חיכוכים עם היהודים.
גזרות אנטיוכוס המפורסמות היו תוצאה של שאיפה לייצר אחדות תרבותית ברחבי האימפריה, אחדות לשון תרבות ודת. מרבית העמים שאמונותיהם השונות התבססו על פוליתיאיזם פגאני, אמצו בקלות יחסית את השמות החדשים לאלים הישנים. עבור היהדות היה זה גזר דין מוות.
הגזרות כוונו אל השורש. על היהודים נאסר לשמור את השבת, לקרוא בתורה ולמול את הבנים, ואם לא די בכך פשטו חיילים סלבקים על הכפרים ובטקסים משפילים ואכזריים אילצו את נכבדי העדה לאכול טריפה בחוצות העיר. תורה, כשרות, שבת ומילה – כל סממניו של בית יהודי. ואם לא די בכך, פלשו היוונים אל בית המקדש וטימאו אותו בפסלים ובקרבנות חזיר. התקוממות היתה רק שאלה של זמן.


מרד החשמונאים

המרד מתלקח במודיעין, באותם ימים כפר קטן הסמוך למיקומו של הישוב מודיעין בן ימינו. מתתיהו החשמונאי, כהן ממשמרת יהויריב, מארגן את חמשת בניו וכמה מקומיים. משמרות הצבא מגיעים לכפר לערוך בו טקס מגונה כמתואר לעיל. העם עומד דרוך, אחד הזקנים ניגש להעלות קרבן חזיר לפסלו של אל יווני, ואז מתנפל עליו מתתיהו ודוקר אותו. בתוך זמן קצר משתלטים המקומיים על החיילים סלבקים.
מיד לאחר מכן מרכז יהודה המקבי (בנו השלישי של מתתיהו) קבוצות מורדים באזור מעלה בית-חורון והרי גופנא, מצפון לירושלים. הללו פושטים על טורי צבא סלבקיים ופוגעים גם במשתפי פעולה מבית. במהלך המרידה מצליחים הלוחמים היהודים לגבור על צבא בעל יתרון במספר בעצמה ובאמצעים, ואף לפגוע בשני מפקדים רמי מעלה (אפולוניוס וניקנור). בשמונה קרבות נועזים בשילוב טקטיקות מבריקות מצליח יהודה המקבי להניס את הסלבקים, לשחרר את ירושלים ולהשתלט על החקרא – שהיתה מצודת חיל המצב הסלבקי בעיר ועל הר הבית (שנת 164 לפ"ס).


מהות החג

חג החנוכה מנציח את שחרור ירושלים, טיהור בית המקדש וחידוש פולחן הקורבנות בו – שנאמר "חנוכת המזבח". לנוכח הרצף ההיסטורי (הנאמן על המחקר המדעי) מדגישה המסורת את מעורבות האל כהסבר היחיד לניצחון בקרב בלתי אפשרי של 'מעטים מול רבים', קומץ כפריים מול אימפריה גדולה ומבוססת. את ההיבט הַנִּסִי מחזק סיפור נס פח השמן. שהיה בו בקושי להדליק את המנורה ליום אחד, והנה הלך ונתמלא מאליו והספיק לשמונה ימים. אולי באנלוגיה לחייליו של יהודה המקבי שכוחותיהם עמדו להם לשמונה קרבות. למרות שבקרב השמיני מצא יהודה את מותו, המשיכו אחריו אחיו שמעון ויונתן להנהיג את המאבק ביוונים עד להשגת אוטונומיה יהודית מלאה בשטח שלטון רחב. כך החלה שושלת בית חשמונאי – תקופת הזוהר של ימי הבית השני.


על הנרות

ההלכה מחייבת כל אדם במצוות הדלקת נרות. קשה לתאר זאת אולם היו ימים בהם היהודי הממוצע היה כה עני עד שלא היתה ידו משגת לרכוש שמן או נרות ואמצעי הדלקה לכל תצרוכת החג.
מתוך התחשבות מונה המשנה כמה דרכים. זו המתחשבת בעני גורסת: די שבכל יום ידליק אחד מבני המשפחה נר אחד. המהדרין מקפידים שבכל יום ידליק כל אחד מבני המשפחה נר אחד לפחות. בית שמאי הציעו להתחיל ב-8 ולחסר מדי יום. בית הלל גרסו: "מעלין בקודש ואין מורידין", והם למעשה קיבעו את הנוהג המקובל. מנהגי חג רבים פונים ללבם של ילדים, משלבים אותם בחברה ויש להם ערך חינוכי, ונראה שאין ילד שאינו זוכר את ההתרגשות שבציפיה ההולכת וגוברת ל'נר השמיני'. אולי משום כך גברה מסורת בית הלל.
כידוע אין לעשות שימוש בנרות החנוכה, ואף לא להציבם בחדר חשוך שלא ישמשו למאור, אלא 'לראותם בלבד'. המשנה מתקנת כללים לכך: את החנוכיה יש להציב בגובה שבין 3-10 טפחים (60-210 ס"מ), במקום הפונה לרשות הרבים, ואם בסמוך לפתח הבית אז ככל הניתן בצד שמאל.


חנוכיה

החנוכיה היא תשמיש קדושה הגזור בצורתו מן המנורה שהיתה בבית המקדש. אלא שלמנורת המקדש שישה קנים, ולחנוכיה שמונה. השם המקובל משך אלפי שנים היה 'מנורת חנוכה' להבדיל ממנורת המקדש. היתה זו חמדה בן-יהודה, אשתו של הלשונאי הנודע שחידשה את המילה בראשית המאה ה-20. קוריוז משפחתי נוסף: היה זה איתמר בן אב"י, בנו של בן-יהודה בן ה-4 שהגה לראשונה את המילה 'סביבון', בעת ששיחק עם ה'דְרֵהדְל'. שהרי באידיש 'דְרֵיהֵן' פירושו 'להסתובב'.
טקס הדלקת החנוכיה מלווה במזמור תפילה, השורה המסיימת היא "שעשה ניסים לאבותינו, בימים ההם בזמן הזה", ויש כאן מסר של קשר מתמשך בין העם לאל, אור החנוכיה גובר מיום ליום, ויש בו תקוה לגאולה, שמחה על העבר ותקווה להקים את בית המקדש השלישי במהרה בימינו.
מוזמנים להצטרף אלינו להדלקת הנרות, סיור חנוכיות | סיורי חנוכיות – ארץ הצבי טיולים.

 


תגובות

יש להזין את התוצאה *

* נא להעתיק ולהדביק את כתובת ה-URL של עמוד הסרטון ביוטיוב.


  1. svika
    25/12/2014 17:05
    להגיב
    סיור חנוכיות ברובע היהודי