שביל ישראל | קטע מס’ 28 | מהסטף למטע

על המסלול

שביל ישראל מסלול מס’ 28 מהסטף למטע. מסלול זה הינו איחד הארוכים בשביל ישראלבאם בוחרים לסיימו בישוב מטע. אני ממליץ למטיילים אשר מעוניינים להנות מהמסלול היפה לסיימו על כביש מס' 386 בין צור הדסה לבר גיורא. מטיילים המוכנים לוותר על ההליכה על דרך העפר שרוכה כ-4 ק"מ מעיינות קובי ועד לכביש יוכלו לסיימו בעין קובי. ניתן להגיע למעין עם כלי רכב פרטיים. המסלול עובר באטרקציות רבות: בשמורת הסטף על שלל המתקנים החקלאיים:נקרות, נקבות, עין ביכורה, עין סטף ועוד. בהמשך המסלול בואדי יוסף, ובכותל הקטן המצוי בסופו.  עין קובי, חורבת חנות, ועוד. דרגת הקושי מוגדרת כקשה והינה מותנת במזג האוויר בו מתקיים המסלול ובאם קיום המסלול מתבצע לאחר גשם. לאורך הדרך פזורות מספר שומרות. השומרות שימשו את הכורמים בתקופות הקדומות למספר שימושים: כמחסני כלים, איחסון הענבים, כמקום לינה, ועמדת שמירה.

ניתן להתחיל את המסלול בחניון הסטף ויורד לעבר עין ביכורה, או באם סיימתם את המסלול הקודם בעין ביכורה, קטע זה יתחיל במורד הכביש היורד לסט (במקום כיכר ומקום לחניית כלי רכב). מומלץ להיכנס לתוך הנקרה, הכניסה בעזרת פנסים בלב.בסוף ההליכה בנקרה יש להיזהר מלחבוט את הראש בעליה לעבר המעיין. המעיין נובע בשבר בין שכבות הסלע.
השביל יורד  ירידה ארוכה במדרגות לעבר החניון התחתון של הסטף,פונה שמאלה וממשיך על דרך עפר נוחה עד הגיעו לכניסה לואדי יוסף. עד לשנת 2014 טרום השריפה הגדולה באזור ההליכה בואדי יוסף במהלך החורף מדהימה ביופיה בשל הצמחיה והן בשל הפריחה, נכון לשנת 2016 הנחל טרם השתקם וטרם חזר למלא הדרו. בחורפים גשומים במיוחד תיתכן זרימה חזקה בערוץ והגבים יהיו מלאים במים, ההליכה והמעבר יהיו מורכבים. בסוף ההליכה בערוץ מגיעים לכותל הקטן. הכותל הקטן הינו קיר תמך גדול מימדים הניצב בערוץ ושימש כסכר ועצירת סחף האדמה, אליו מובילה נקבה מעין חנדק הסמוך. הכותל הקטן משוייך לתקופת הורדוס.
לאחר היציאה מערוץ הנחל הדרך הינה נוחה וחולפת ליד מספר שומרות. לאורך הדרך עצי שקד רבים, מומלץ לתכנן את הטיול למועד פריחתן, בעונת האביב הן פורחות בשיא תפרחתן.  השביל מגיע לעין חנדק והישוב אבן ספיר נמצא על הרכס ממול. השביל מעפיל בתחילה בתלילות  עד לכביש הגישה לישוב אבן ספיר. לאחר חצייתו הדרך מעפילה בחלקה בתלילות ובחלקה במתינות במתינות לעבר חורבת סעדים ולעבר  מספר מעיינות מפורסמים המושכים קהל רב בימים החמים, בעיקר בימי שבת: עין עמינדב, עיינות עוזי, עין שלמון, ועין תמר. בצמוד לעין תמר ניצבים מספר שולחנות קק"ל לנוחות המטיילים. המשך המסלול במגמת עלייה וסופה השביל מגיע לחניון בתוך יער קנדי. שביל ישראל אינו מגיע לאנדרטת יד קנדי, וההליכה אליה הינה סטייה משמעותית מהשביל.

השביל ממשיך על דרך עפר והחלוף כמה מאות מטרים פונה לעבר נחל רפאים, הירידה תלולה ולאחר גשם חלקה ומסוכנת ביותר. מומלץ לא לנסות ולהתחקות אחר הסימנים של שביל ישראל במהלך הירידה, ולחפש את קטעי המעבר הבטוחים והנוחים. המשך הדרך על דרך עפר נוחה ובהמשה חוצים מסילת רכבת במעבר תחתי. בצמוד למעבר מצוייה בריכה שמים זורמים אליה. במקום מוצבות אבנים גדולות לישיבה (המים כנראה הינם מי שפכים) לאחר הליכה של כ-300 מטר נוספים, במגמת עלייה חוצים כביש גישה קטן.  לאחר חציית הכביש השביל ממשיך בתוך ערוצון מדהים ביופיו. עם היציאה מהערוצון  לאורך הדרך ועד לעין קובי פזורות מדרגות מאולתרות לא מעטות, בסופן השביל מגיע לעין קובי. במקום חניון עם שולחנות רבים.  המקום טופח ונוקה (12-2016) וניתן לזחול בתוך בית המעיין. מנקודה זו ועד הסוף השביל מסומן על דרך עפר נוחה ורחבה. בהמשך הדרך עוברת בסמוך למספר מעיינות:  עין מסלע, עין מנהר, עין יואל. הדרך חוצה את כביש מס'  386 ועוברת בסמוך לישוב בר גיורא, ולאחריו לעין מטע. בהמשך השביל חולף ליד שתי חורבות: חורבת תנור וחורבת חנות המפורסמת. בחורבת חנות מצוי פסיפס מהתקופה הביזנטית וניתן לחשוף אותו באמצעות מטטא הנמצא במקום, או ע"י הסטת החול בכל דרך אחרת. הפסיפס עבר איקונוקלזמה (השחתת דמויות בתקופה הערבית). נא להקפיד לכסותו לאחר הביקור. הטמסלול מסתיים בנקודת הסיום על דרך הגישה מכביש מס' 375.

פרטי הטיול

אורך המסלול: כ-16 ק"מ

דרגת קושי: בינונית

תאריך יציאה: 03/12/2016

תאריך חזרה: 03/12/2016

שעת מפגש: 07:00

מקום מפגש: על הכביש בין בר גיורא לצור הדסה, במקום ששביל ישראל חוצה את הכביש.

משך הטיול: כ-7-8 שעות

מפת המסלול בוילקי לוק: לחץ כאן

הקפצה מטיילים: עלות הקפצה 25 ש"ח שמועברת ישירות לנהג

עלות הטיול: 100 ש"ח

הורד קובץ מסלול ב-GPX

שליחת נקודת מפגש


הערה: מטייל/ת מעל משקל 90 ק"ג ו/או סובל מבעיות בריאות מתבקש/ת לעדכן אותי בטרם ביצוע ההרשמה.

ציוד נדרש

  • 3-4 ליטר למטייל.
  • נעלי הליכה(לא נעלי ספורט) מתאימות.
  • פנסים – עדיף פנסי ראש
  • אוכל למהלך הטיול.
  • בגד חם
  • קרם הגנה.
  • כפייה
הרשמה לטיול הזמנת טיול

מפת הגעה

מפת המסלול בוילקי לוק


סטף

הסטף הוא שמו של אחד ממסלולי ההליכה הפופולאריים ביותר בארץ, היורד לאורך המדרון המערבי של נחל שורק. אפיו הנגיש, שני המעיינות הנובעים בו, הבוסתנים, וריבוי השבילים מושכים אליהם, ובייחוד בשבתות מאות ואלפי מטיילים. השם נגזר משם הכפר הערבי שהיה כאן עד מלחמת השחרור. שרידי בתיו עוד עומדים ולמרות שהיוו בשעתו מתקני-ארעי לאימוני חיל ההנדסה, עדיין ניתן להתרשם מגודלם וסגנונם המפואר. אין סוף המדרגות החקלאיות שנראה בדרך היו בעבר השטחים החקלאיים של הכפר.
במסורת המקומית מאז הכנענים ואבות אבותינו, נהוג היה למקם את הכפר באמצע המדרון: להקצות את אדמות העמק הפוריות לשדות. לנצל את הנביעות שבאמצע המדרון להשקיית החלקות, ולגור בסמיכות לכל אלו, על מנת לשמור על השדות. המסלול המרכזי הנו חלק משביל ישראל, ולאורכו נפגוש פינות חמד מרובות.
החניון רחב הידיים משקיף אל מנזר יוחנן במדבר בשולי מושב אבן-ספיר, אל פיתוליו המרשימים של נחל שורק, הנחל העיקרי המנקז את הרי ירושלים, אל המושבים אורה ועמינדב על ההר שממול, ומתחתיהם לשמאל: קריית היובל, עין כרם ובית החולים הדסה.
משם נרד דרך חורש אורנים בשביל הצופה אל הכפר ועל שני המעיינות המטופחים. בדרך נוכל לחסות בצל כמה מערות, ולעמוד על טיבה ופריסתה של המערכת החקלאית באזור. לאחר כ-20 דקות נינוחות נגיע אל לב הכפר. שם נמצאים עין סטף, וכמאה מ' מתחתיו עין ביכורה. שני המעיינות הם 'מעיינות שעוּנים' כלומר שהם נשענים על אקוויפר בעל קיבולת מוגבלת. על מנת להגביר את הספיקה חצבו הקדמונים מערות בנקודות הנביעה של שני המעיינות. ניתן ורצוי להיכנס אל הנקבות הקטנות, עם נעליים המותאמות לטבילה במים. הילדים ירצו לעשות זאת שוב ושוב.
הטבילה בבריכות אסורה וצבע המים אינו מעודד זאת בכל אופן. ביציאה מעין ביכורה נוכל להבחין במדרגות ייחודיות בצורתן, – קורות אבן מדורגות ה'יוצאות' מן הסלע. כך אפשרו החקלאים טיפוס קל בין המפלסים מבלי להפסיד את השטח שמתחת למדרגות.
רוב השטחים שמתחת לעין ביכורה מעובדים כיום. הם ניתנים לעיבוד לכל דורש, בתנאי שיוכיח רצינות, וישתמש בשיטות אורגניות בלבד. בעבר נערכו במקום פרויקטים משותפים לילדים יהודים ופלסטינים מירושלים. באופן זה משומר המקום, ונוף העבר – מדרגות חקלאיות מתוחזקות ומשגשגות – שב לפרוח למול עינינו. בין שאר עצי הפרי (שקד, צבר, לימון) נוכל למצוא בקלות את שבעת המינים. וניחוחות עשבי התיבול ינעימו לנו את דרכו.
שביל מדרגות ארוך מוריד אותנו מעין ביכורה אל החניון התחתון בערוץ נחל שורק, שם מסתיים המסלול.


שומרה

"כרם היה לידידי בקרן בן-שמן", נאמר במשל הכרם בישעיהו ה', "ויעזקהו ויסקלהו ויטעהו שּׂרק, ויבן מגדל בתוכו וגם יקב חצב בו…" המשל, שבא במקורו לתאר את מערכת הציפיות והאכזבות ביחסי בורא עולם ועמו הנבחר, מתעד כאן סדרת פעולות אותן נוקט החקלאי בשלבי הקמת הכרם. אנו נתייחס ל'ויבן מגדל בתוכו'.

בתוך הכרמים, נהגו קדמונינו להקים מגדלי שמירה. למגדלים אלו היו לרוב שני תפקידים: אחסנה זמנית של פרי שנקטף ועדיין לא שונע אל הכפר – לשם כך נבנתה קומת קרקע עגולה, בעלת פתח צר, עשויה אבן, שתשמור על קרירות הפרי בעונת הבציר החמה. והמטרה השניה: עמדת שמירה. לשם כך נבנתה לרוב קומה שניה על גבי הראשונה, שניתן היה לשבת על תקרתה ולהשקיף על השדות.
עמדות אלו שעניינן שימור ושמירה זכו לכינוי 'שומֵרה'. הגם שמגדלי השומרה אפייניים בייחוד לכרמי ענבים, ניתן למצוא אותם גם במטעים ושדות שונים. בתהליך ה'סיקול' וה'עיזוק' הנזכרים בישעיהו – פינוי האבנים הגדולות והקטנות מן השטח המעובד, נערמו אבני שדה. הללו שמשו בראש ובראשונה ליצירת דופן המדרגה החקלאית. מעודפי האבנים נבנו מגדלי השומרה, כמו גם גדרות שהפרידו בין החלקות.
שרידי שומרות ניתן לראות בהרי ירושלים ובגליל, ובכל מקום הררי שעוּבָּד בשיטה של חקלאות מדרגות. הפלסטינים, המעבדים את שדותיהם בטכניקות מסורתיות עדיין עושים שימוש בחלק מן השומרות. שם נמצא קירות שעביים מגיע לכדי 90 ס"מ ואף יותר. דלת ומנעול לחלל האחסנה שבקומה הראשונה. קומת מגורי-ארעי עבור בני המשפחה הנותרים בשדה לאורך כל עונת הבציר, וסוכה על הגג המשמשת לשמירה וגם מקום קריר ללינה בלילות הקיץ החמים.


ואדי יוסף | הכותל הקטן

זהו כינוי המתייחס לקיר אבן מאסיבי בואדי יוסף, יובל היורד אל נחל שורק מכיוון עין חנדק, מצפון למושב אבן ספיר. אם נאמר 'כינוי' נזכיר שמקור 'הכתל הקטן' הוא קטע בן כ-9 מטרים של הדופן המערבי של הר הבית הנמצא ברובע המוסלמי. כאן בואדי, אין לנו לא מתחם קדוש, לא רובע מגורים ולא מיזם הנדסי פומפוזי. אז על מה זכה הכתל הקטן לשמו?

בדומה לכותל הגדול (או למעשה לשלושת כתלי הר-הבית העומדים כיום) גם כאן ישנו קיר תמך. שנבנה באמצע ואדי מאבנים גדולות. האבנים מסותתות עם מסגרת וזיז מוחלק בדומה לאבני הכותל ומתוארכות לתקופה הרומית, ואולי ממש לימי הורדוס. גם כאן לא הסתפקו בשורת אבנים אחת. וגם כאן מילאו את החלל מן הקיר לכיוון מעלה הנחל באדמה.

הכותל הקטן תומך מערכת חקלאית שלמה. כיוון ששיפועי ההר אינם מתאימים לחקלאות וכיוון שללא מערכת יציבה של טרסות לא ניתן לקיים חקלאות באזור הררי, היה לעיתים צורך לייצר טרסות גם במקומות כמעט בלתי אפשריים. הקמת קיר התמך הזה בעל 11 נדבכים המתנשא לגובה כ-9 מ' אפשרה יצירה יש מאין' של שדה מישורי רחב ידיים, שהיה בלעדיו בגדר חלום. לאחר ששוטחה החלקה הראשונה, היה קל לבנות בקצהַ קיר נוסף, קטן יותר וכך לייצר מערך של שדות נוחים לעיבוד ומניבים העולה במתינות עד לעין חנדק. מעין חנדק הוזרמו המים בתעלות, שעדיין קיימות היום בשטח לבריכת אגירה גדולה. גם זו מנצלת את התוואי הטופוגרפי של הערוץ וממנה סדרת תעלות שניתן היה להגיף ובאופן זה לתעל את המים לכל החלקות לפי צורך. התעלות והשדות נשתמרו היטב ונראים בבירור בשטח בתוואי בו עובר שביל ישראל. רובם מן התקופה התורכית, אך חלקם עוד מן התקופה הרומית והביזנטית.

בצדו השמאלי של הכותל ניתן לטפס אל מערה קטנה. מערה זו שמשה כמקום התבודדות לנזירים בימי הביניים.


עין ח'נדק


עיינות עוזי

עורבני


תאנה


תורמוס ההרים


ער  אציל


שקד מצוי


אורן ירושלים


חיננית הבתה


רקפת מצויה


עירית גדולה


כרכום חורפי


מפת המסלול ודיאגרמת גבהים מההסטף למטע


באדיבות נפתלי פונטיין

תגובות

יש להזין את התוצאה *

* נא להעתיק ולהדביק את כתובת ה-URL של עמוד הסרטון ביוטיוב.


  1. svika
    12/12/2016 12:32
    להגיב
    טיול קבוצה מס' 3 שבת ה-03-12-2016
  2. רוני דרבסקי
    17/11/2013 16:12
    להגיב
    קישור לסרטון
  3. meirc
    13/05/2013 16:54
    להגיב
    לינק לתמונות מטיול בקטע #28/29 של קבוצה 2 ב-11-05-2013
  4. meirc
    15/04/2013 20:29
    להגיב
    לינק לתמונות מטיול בקטע #28 באפריל 13, 2013
  5. נפתלי
    02/04/2012 19:06
    להגיב
    להלן קשורים לתמונות והקלטת GPS של הטיול