שביל ישראל | קטע מס’ 1 | מבית אוסישקין לתל חי

הטיול הראשון בעונת הטיולים בהולכים בשביל ישראל  2016/2017 לקבוצה מס' 8 יתקיים ביום שבת ה-29-10-2016. בחירת המועד מתקיימת באמצעות טופס ההרשמה לטיול.

הולכים בשביל ישראל מבית אוסישקין לתל חי

קטע מס' 1 מוגדר כקטע קל. ההליכה מבית אוסישקין עד לשמורת נחל שניר מישורית. בשמורה נלך לאורך הגדה כולל שימוש ביתדות וחציית הפלג עד לגובה הברכיים לערך. מהיציאה מהשמורה ועד העליה לתל חי ההליכה הינה מנהלית וברובה על כביש. הסיום הינו עליה קצרה וסיום בבית העלמין בתל חי.

בטיול זה מספר המשתתפים יהיה רב באופן חריג ובשל הביקוש הרב, נא לקבל זאת בהבנה. באם  לטיול מס' 2  מספר הנרשמים יהיה רב, הקבוצה תפוצל ואצרף מדריך נוסף.

פרטי הטיול

אורך המסלול: כ- 14 ק"מ

דרגת קושי: קלה

תאריך יציאה: 29/10/2016

תאריך חזרה: 29/10/2016

שעת מפגש: 07:30

מקום מפגש: תל חי

משך הטיול: בין 7 – 9 שעות

ארוחה אופציונאלית: בסוף המסלול בדגי דפנה. תפריט עשיר בעלות של 85 ₪ לסועד.

לכניסה לשמורת נחל שניר: עלות נוספת כניסה לשמורה.

הקפצת מטיילים: עלות נספת של כ-25 ש"ח להקפצת המטיילים בבוקר ותועבר ישירות לנהג.

עלות הטיול: 100 ש"ח.

הורד קובץ מסלול ב-GPX

שליחת נקודת מפגש

הטיול הראשון בעונת הטיולים בהולכים בשביל ישראל יתקיים בשני מועדים; הן ביום חמישי ה-06-10-2016 והן ביום שבת ה-29-10-2016. בחירת המועד מתקיימת באמצעות טופס ההרשמה לטיול.


הערה: מטייל/ת מעל משקל 90 ק"ג ו/או סובל מבעיות בריאות מתבקש/ת לעדכן אותי בטרם ביצוע ההרשמה.

ציוד נדרש

  • נעלי הליכה (לא נעלי ספורט) מתאימות חובה.
  • 2-3 ליטר למטייל. ניתן למלא מים בשמורת נחל שניר.
  • נעלים/שקפכפים להליכה במים, בנוסף לנעלי הליכה גבוהות.
  • מגבת קטנה.
  • כפייה מאוד מומלץ.
  • פנס!!!
  • אוכל למהלך הטיול
  • קרם הגנה.
הרשמה לטיול הזמנת טיול

נרשמו לטיול

  • קטרין ירון

  • מרים דיאס

  • אילת ירון

  • רועי פוליאק

  • עדנה גרנימן

  • יוסי בונפיל

  • אבי רוט

  • איריס חכם

  • מירה וצביקה פרידמן

  • מרציאנו
    גל אור
    רונית

  • ורד ואיל פלום

  • ענת ושמעון רוסק

  • דליה מרקו


שביל ישראל

-ההתחלה-בית-אוסישקין

נקודת ההתחלה של שביל ישראל, נמצאת בבית אוסישקין. נקודת ההתחלה צמודה למוזיאון בית אוסשקין, מקום המחבר היסטוריה ארכיאולוגיה וטבע, כמוהו שביל ישראל. לאורך ההליכה בשביל ישראל נפגוש את ההיסטוריה של הארץ מהתקופה הכלכולתית ועד לימנו אנו. נקודת ההתחלה אינה טומנת בחובה את הצפוי למטייל לאורך השביל, בהיבט התכסית ודרגות הקושי של כל חלק וחלק. תחילת ההליכה בשביל ישראל אופטימית וירוקה ומסתיימת בתחושת ניצחון והישג אדיר במימי מפרץ אילת.


נחל דן

למה נקרא שמו ירדן? שאלו חז"ל "שיורד מדן". אמנם מבין שלושת מקורותיו  של הירדן, הדן "הוא הגדול והחשוב מכולם". 220 מליון קוב לשנה זורמים בערוצו  של הדן וזרימה זו איתנה וקבועה במשך כל השנה. אין בו כמעט מי שטפונות  וספיקתו ברובה נובעת מאגן היקוות תת קרקעי, הניזון ממי הגשמים והשלגים  היורדים על החרמון, הללו מחלחלים לעומק ויוצרים את המעיין הקרסטי הגדול  במזרח התיכון. מכאן נובעת גם הטמפרטורה הנמוכה של מי הדן, היא כ- 14.5 מ"צ  ומליחותם הנמוכה המגיעה ל-10 מ"ג כלור לליטר בלבד.

שני רכוזי נביעות מהווים את מקור מימיו של הדן. האחד מונה חמישה מעיינות ומקומו בשקע המצוי במערבו של תל-דן, הוא התל הטומן בחובו את סודות עברה של  דן(ליש) הקדומה. אזור נביעות שני והעיקרי, נמצא למרגלות התל בפינה הצפונית מערבית ברום של 185 מ' מעל פני הים. מעיינות אלה, שלרגלי התל, מתפצלים לעשרות יובלים, זורמים, מתלכדים ונפרדים, מרווים את הקרקע ומאפשרים את  התפתחותה של צמחיה שופעת.

ישראלי כי יחדור אל בין סבכי תל-דן ידמה לרגע כי צנח אל ארץ השופעת פלגי  מים, הרחק מארצו. כאן אפשר לטייל בין גזעי עצים שצמרותיהם חובקות זו את זו  וחופות ממעל עד כי יסתירו את עין השמיים. עליהם משתרגים מטפסים שונים  ומשתלשלים מצמרותיהם. הללו יוצרים מסכים ופרגודים המגבירים את האפלה
והמסתורין. בין המים לעצים, משתרעים מרבדים עמוקים ורכים של עלי שלכת.
אף כי כל גדלה של השמורה 391 דונם, גודל מזערי לשמורת טבע, נבחין בתחומה  בכמה יחידות משנה, אותן נכיר בהתאם למסלול ההתקדמות. יחידת צומח ראשונה  בדרכנו היא "הסבך התחתון" בה מתבלטים בכמותם ובקומתם עצי המילה הסורית.
מילה זו היא הדרומית בבני סוגה, אשר גדלים באזורים ממוזגים של חצי כדור  הארץ הצפוני. גובהם של העצים מגיע ל-15 מטרים והיקפו של אחד הגזעים מגיע ל- 2.70 מ'. בסבך זה מצויים גם ער אציל, אשר עליו משמשים כתבלין, אשחר רחב  עלים המתבלט בסתיו בפירותיו השחורים. ההדס המצוי מגיע כאן לגובה שיא של 8-7  מטר. בין המטפסים נפוצה הקיסוסית הקוצנית אשר אשכולות פירותיה מאדימים  בסתיו.
מגוון צמחיה נדיר יותר מצוי בתחום הזרימות הרדודות. שם נמצא את הערברבה  קטנת הפרחים, קוצן גירדו שגובהו כ-2 מטר ופרע מחודד, סביב אלה, שפע של שערות  שולמית מושכות עין.
על האיים המתבלטים בערוץ הנחל ולאורך גדותיו, מצוייה שרכית הביצה. זהו  שרך צפוני שתל דן הוא גבול תפוצתו הדרומי בעולם ותל דן הוא המקום היחידי  בארץ בו אפשר לראותו.
באיים אלה נמצא פעמים אחדות קינו של הנחליאלי הלבן, המוכר לנו מרחבי  הארץ כאורח חורף. בין סבכי החורש, אפשר לשמוע את הצטיה – אחד מזמירי הסוף –  הדוגרת כאן ולה ביצים חומות אדומות מבריקות. גם קינון של תפר ופשוש יראה  בשוליים היבשים. אך המיוחדת בין בעלי החיים הנראית בתל, היא הסלמנדרה  המצוייה המתבלטת בצבעי אזהרה של כתום-שחור והיא מטפוסי הדו-חיים הקודמים, שראשיתם מלפני 50 מליון שנה, והצליחה לשרוד עד היום. לאחר רדת גשמי היורה,
בנדידתן למקומות ההשרצה הן מתרכזות בהמוניהן בשמורה, בהליכה איטית ומסורבלת  קמעה.
מידי פעם מזדמנות לכאן גם לוטרות – הן כלבי הנהר שכמעט הוכחדו בתחומי  ישראל. שפע רב של בעלי חיים מצוי במי הנחל שם מצויים חסרי חוליות רבים  ומספר מיני דגים.

נהר-הירדן


השער הכנעני

השער שלוש הקשתות בנוי מלבני בוץ מיובשות- שמש, על גבי תשתית של אבני בזלת גדולות. הוא השתמר עד לגובהו המקורי (7 מ') והוא בנוי משני מגדלים וביניהם מעבר העובר מתחת לשלוש קשתות. הקשת החיצונית עשויה משלוש שורות של לבנים היוצרות קשת מושלמת ושלמה, אשר מעידה כי בניית קשתות מסוג זה, המיוחסת לרומאים, הייתה קיימת כ-2,000 שנים לפני כן. שער העיר, אשר שימש את תל דן במאה ה-18 לפסה"נ, היה חלק ממערכת הביצורים של העיר הכנענית, ששמה המקראי היה ליש. יש הגורסים שתקופת בניית השער מקבילה לתקופת האבות ע"פ הספירה המקראית. אלה יטענו שייתכן שדרך שער זה עבר אברהם במסעותיו להצלת בן אחיו לוט.


שמורת נחל שניר


תל חי

תל חי היה יישוב קטן בגליל העליון בראשית תקופת ההתיישבות הציונית בארץ ישראל. ב-1920 התחולל בו קרב שהפך סמל ללחימת מעטים מול רבים ולערך ההתיישבות.

הברון רוטשילד, באמצעות חברת יק"א, רכש בשנת 1893 שטח של כ-13,000 דונם בצפון הגליל מבעל האדמות ג'בור בֵּיי. רוב השטח (כ-10,000 דונם) הוקצה למושבה מטולה שהוקמה ב-1896. חלק משטח אדמות תלח'ה נשאר לא מעובד, ולכן נמסר שטח זה בשנת 1905 לקבוצה בת שישה חלוצים על מנת לקבוע נוכחות ושליטה. המתיישבים היו: אליהו אליוביץ, מאיר לישנסקי, פייביש גולדברג, זכריה חיותמן, ג'סי חיותמן ומאיר פרידמן. זה האחרון עזב כעבור כחודשיים ובמקומו הגיע המדריך החקלאי מיכאל פפו שבא לנסות לגדל כותנה בעמק.
ב-1907 החל לפעול בתלח'ה משק חקלאי והוקמו בו מספר מבנים, שהמרכזי בהם, בן שתי קומות, כונה "העלייה". ב-1916 נאחזה במקום קבוצה מאנשי "הרועה" במשך זמן קצר. בקיץ 1918 התיישבה במקום קבוצת פועלים בראשות דוד באום וקלמן כהן. בסתיו אותה שנה, עם נסיגת הצבא הטורקי המובס, הם הקימו קיבוץ וקראו לו תל חי.


קרבות תל-חי

בתחילת 1920 החלו באזור התקפות בידי ערבים שמרדו בשלטון המנדט הצרפתי ורצו לסלקו מן האזור. בין מטרותיהם היו גם היישובים היהודיים שהוקמו בגליל העליון – כפר גלעדי, מטולה, חמארה (שנשרפה על ידיהם) ותל חי. מטולה הייתה מושבה שמנתה כ-120 איש, בעוד שבכפר גלעדי ותל חי נמנו כ-20 איש בכל יישוב. הם שלחו קריאה ובה בקשת סיוע למגינים ממרכז הארץ שיגיעו לחיזוק המקום. אל תל חי הגיעו קומץ מתנדבים, בפיקודו של יוסף טרומפלדור. בפברואר החלו התקפות על היישובים, ובאחת מהן נהרג, בשדה סמוך לתל חי, אהרון שר. בהתקפה נוספת נהרג שניאור שפושניק

ב-1 במרץ 1920 (י"א באדר תר"פ) הגיעה אל חצר תל חי קבוצה גדולה של ערבים חמושים, שבראשם עמד כאמל אפנדי. הם הורשו להיכנס מכיוון שדרשו לבדוק אם אין כוחות צרפתיים בחצר. בחיפושיהם הגיעו הערבים אל "העלייה" (הבניין המרכזי בחצר) ושם עלו לקומה השנייה. הם הפתיעו את היושבים בחדר בכך שירו עליהם. טרומפלדור נתן הוראה להשיב באש ומיד התחיל קרב יריות. התוקפים המשיכו וירו על האנשים שבקומת הקרקע והחוצה לעבר החצר. להתקפה הצטרפו גם המוני ערבים שהיו מחוץ לחצר. יוסף טרומפלדור ויעקב טוקר רצו לאורך החצר כדי לסגור את השער ונפצעו קשות. בקרבות הירי נפלו גם שרה צ'יזיק, דבורה דרכלר, בנימין מונטר וזאב שרף. בשל האבידות והסיכוי הקלוש למפנה בקרב, החליטו מגיני החצר לנטוש אותה בעת הפוגה בקרב. הם עברו לכפר גלעדי, ובדרך לשם מת יוסף טרופלדור מפצעיו. מסופר כי לפני מותו אמר לרופאו, ד"ר גרי, שנתלווה אליו: "אין דבר, טוב למות בעד ארצנו". משפט זה מוזכר בדרך כלל כאשר מספרים על גבורתו של טרומפלדור בתל חי ובכלל. באותו לילה נטשו אנשי תל חי וכפר גלעדי את המקום והדרימו אל היישוב איילת השחר שהיה בשטח שבשליטת המנדט הבריטי. בעקבותיהם נטשו גם תושבי מטולה את היישוב.

 


הנצחת המאבק


עכנאי מגובב


שערות שולמית


חלביב יווני


אשמר קוצני


אחירותם


צחנן מבאיש

 


פטל קדוש


מפת מסלול ודיאגרמת גבהים קטע מס 1 מבית אוסישקין לתל חי


ערך: נפתלי פונטיין

תגובות

יש להזין את התוצאה *

* נא להעתיק ולהדביק את כתובת ה-URL של עמוד הסרטון ביוטיוב.