חג ההתגלות | חג האפיפניה

חג ההתגלות | חג האפיפניה – 18-01-2017

הטיול לחג האפיפניה – חג ההתגלות נחלק לשלושה חלקים:

נפגשים בשעה 08:15 בכניסה לישוב מצפה יריחו, משם ניסע למנזר ס'ט ג'ורג' לביקור במנזר. הירידה והעלייה מהמנזר אינה מתאימה למי שסובל מבעיות רפואיות, ואו מתקשה בהליכה.

נקודת מפגש שנייה בשעה 10:00 בתחנת הדלק ליד הישוב אלמוג. משם נוסעים לעבר אזור החנייה של הטקס. מנקודת החנייה, מצטרפים להסעות לאתר הטבילה.

החלק האחרון של הטיול הינו ביקור במנזר די' חג'לה, באם ניתן יהיה לבקר בו בשל עומס המבקרים.

 

פרטי הטיול

אורך המסלול: כ-1 ק"מ

דרגת קושי: קלה

תאריך יציאה: 18/01/2017

תאריך חזרה: 18/01/2017

שעת מפגש: 10:00

מקום מפגש: תחנת הדלק בצומת אלמוג

משך הטיול: כחצי יום

קיום הטיול: הטיול מותנה במינימום נרשמים

עלות הטיול: בהרשמה מוקדמת 100 ש"ח, בהרשמה ביום האחרון 125 ש"ח

שליחת נקודת מפגש


הערה: מטייל/ת מעל משקל 90 ק"ג ו/או סובל מבעיות בריאות מתבקש/ת לעדכן אותי בטרם ביצוע ההרשמה.

ציוד נדרש

  • נשים מתבקשות לא להגיע בלבוש חושפני: רגליים וידיים. גברים מכנס ארוך.
  • יש להצטייד באוכל ובשתייה למהלך הסיור.
  • ביגוד חם, מטרייה ונעלים להליכה בבוץ
הרשמה לטיול הזמנת טיול

נרשמו לטיול

  • שרון מלר


חג ההתגלות | האפיפניה

מה מעט יודעים אנו הישראלים אודות הנצרות, מסורותיה וחגיה. כולנו נחשפנו ושמענו על חג המולד, רובנו יודעים לקשר אותו עם בית-לחם. ואולם מעטים מאתנו שמעו אודות חג ההתגלות ה'אפיפני'. זאת מפני שעד לנפילת מסך הברזל לא הכרנו את הנצרות המזרחית המכונה אורתודוכסית, שעבורה חג המולד הוא משני לחג ההתגלות. פרט נוסף שכדאי לדעת על הנצרות המזרחית (הכוללת בעיקר את הכנסיה היוונית אורתודוכסית והכנסיה הרוסית) הוא שהיא מנהלת את מועדיה על פי לוח השנה היוליאני. זהו הלוח הקלנדארי שקדם ללוח הגרגוריאני, בו אנו משתמשים היום. יוצא מכך שבעוד הקתולים ושאר העולם חוגגים את חג ההתגלות ב-6 בינואר, הוא נחוג ע"י הנצרות המזרחית ב-19 בינואר, שהוא ה-6 בלוח היוליאני. אחרי שיצאנו מתסבוכת הזמנים נוכל לחשב לאחור ולראות ש-6 בינואר מרוחק 12 יום מחג המולד, ולכן שם נוסף שלו, שנתפרסם ככותרת למחזה השייקספירי הנודע הוא "הלילה השניים עשר".
המילה הלאטינית 'אפיפניה' מקורה ביוונית קויינה, השונה במקצת מן היוונית הקלאסית. יוונית שהיתה נהוגה תחת שלטון בית סלבקוס ותלמי שנכלל בה בליל לשונות מקומיות. משמעותה – 'התגלות', או 'מניפסט'. ונזכיר בהקשר זה את אנטיוכוס ה-4 הידוע לשמצה מסיפור חנוכה, שביהירותו כינה עצמו 'אפיפנס' – כלומר התגלות האלוהים. בחג ההתגלות מציינים הנוצרים מספר אירועים: הראשון הוא ביקור המגושים, מלכים-קוסמים המגיעים מפרס לחלוק כבוד למשיח הנולד, בדיוק בתאריך זה. השני – הנס הראשון של ישוע – הפיכת מים ליין בחתונה בכפר קנא. והשלישי – וללא ספק המשמעותי שבהם את יום טבילת ישוע בידי יוחנן המטביל.
יוחנן (כנראה דמות היסטורית) מתואר בברית החדשה כבבואה של אליהו הנביא – מאכלו חגבים, לחייו עוטות זקן עבות, ואזור עור גמלים לגופו. ממש כשם שאנו היהודים מכנים את אליהו "המבשר", וממתינים ש"במהרה יבוא אלינו עם משיח בן דוד", כך בנצרות, יוחנן הוא המבשר את בואו של המשיח.
במסורת הנצרית מתרחש אירוע הטבילה בנהר הירדן, קרוב לשפך ים המלח, בנקודה המכונה 'קאצר אל יאהוד', ומסמנת גם את מקום מעבר בני ישראל בכניסתם לארץ הקודש. שם – היה זה מנהיג בשם יהושע (ובתרגום השבעים נמצא את שמו של יהושע בן-נון מתורגם Jesus). שהעביר את בני המדבר את הירדן, להפוך מעם נודד לעם ריבוני, מעבר סימבולי. כך גם הפעם עובר כאן ישוע תמורה מאדם רגיל שנולד לבתולה, לבן אלוהים. מבחינה מעשית – מכאן תחל שליחותו של ישוע שתכלול נאומי הטפה ומעשי ניסים.
חג ההתגלות הוא כנראה אחד החגים המוקדמים שהתפתח במסורת הנצרית, והוא קודם לחג המולד. אולם כמוהו אין לנתקו מסמיכות התאריכים ליום הקצר בשנה וראשית השנה האזרחית.
הנצרות המערבית חוגגת בעיקר את ביקור המגושים, על שלש המתנות שהם מביאים: זהב, מור ולבונה. הכומר נוהג ללבוש בגדים לבנים, מברך את מי הטבילה, והילדים נוהגים לרשום על הדלתות את ראשי התיבות של שמות המגושים: קספר מלכיור ובלטשאצר.
הנצרות המזרחית נוהגת להדגיש את הטבילה. בארץ מגיעים רבים למעבר קאצר אל יאהוד, שעד שנות החמישים היה אזור פורה במנזרים וכנסיות. רבים לובשים לבן וטובלים במי הירדן. זהו אירוע ייחודי משום שנקודת המעבר הינה שטח צבאי סגור, ומשום שגם מעברו השני של הירדן מגיעים צליינים. וכולם נפגשים בטקס הטבילה.


קאצ'ר אל יהוד

הטבילה היא טקס החניכה לעולם הנצרי. הגם שאת הטקס ירשה הנצרות הקדומה מיהדות בית שני שהקפידה בטומאה וטהרה, הרי שבתיאולוגיה הנצרית היא קיבלה פירוש מחודש: אם נולדת ולא נטבלת, הרי, בעיני הנצרות, כאילו אתה נושא את חטא האדם הקדמון. רק הטבילה מטהרת אותך, ומכשירה אותך לקחת חלק בנצרות. טבילה במי הירדן נחשבה עוד בתק' בית ראשון לבעלת סגולות ריפוי. ודוגמה טובה נותן לנו הנביא אלישע בשלחו את נעמן הסורי לירדן להירפא ממחלת הצרעת.

אתר ההטבלה הקדוש לנצרים בארץ הוא כמובן בשפך הירדן לים המלח המכונה 'קאצר אל יאהוד', הנקודה בירדן בה על פי המסורת חצו בני ישראל את הירדן בהנהגת יהושע, ולאחר כ-1,200 שנה מוטבל שם ישוע הנצרי בידי יוחנן המטביל. משך מאות שנים נהגו הצליינים שפקדו את ארץ הקודש לבקר במקום ולבצע בו טקס טבילה סימבולי. לאחר קום המדינה נמצא אתר ההטבלה המפורסם בשטח ירדן, והסתפח אל אתרי הצליינות הישראליים רק לאחר מלחמת ששת הימים. אולם השטח נפל באז' הגבול, וב-1981, הרבה לפני הסכם השלום עם ירדן  הוחלט להקים אתר טבילה אלטרנטיבי בירדן, דווקא בקטע הצפוני, מדרום לסכר דגניה.

-039-150x150


תגובות

* נא להעתיק ולהדביק את כתובת ה-URL של עמוד הסרטון ביוטיוב.