צומח ארץ ישראל

די בקפיצה קטנה לשכנתנו הדרומית מצרים כדי לראות כיצד מזין עץ התמר תרבות אנושית שלמה.  מטאטאי הרחובות עודם גורפים את האשפה בסנסני התמר (הענפים הנושאים את הפרי), שפע רהיטים עשויים ביצירתיות מן הענפים המעוקלים, התימורות – כפות התמר רחבות הידיים מקרות סוכות ארעי לצד סוכות של קבע, מן העלים קולעים סלסלות, סלים וחפצי נוי. הגזעים […]

"הכל קרה בגלל רותי, הלכנו לקטוף לנו תותים", כך מנציח שיר הפתיחה של 'זרעים של מסטיק' את המנהג הנפוץ – לטפס על עצי התות, להנות מהפירות העסיסיים והמתוקים ו… לחזור הביתה עם חולצה מוכתמת. עץ התות הנפוץ בארץ בגינות ובערים הוא בעל מספר זנים. זהו עץ נשיר, בעל עלים רחבים בעלי שפה משוננת ומגוון צורות, […]

לאחר מרד בר כוכבא נאלצו היהודים להדיר את רגליהם מטבריה, שכן אלפי הקרבנות נקברו בחיפזון בכל מקום שנתאפשר, והרי זו טומאת המת. אולם רבי שמעון בר יוחאי מצא פתרון. התורמוס אוהב אדמות מתוחחות. זרע תורמוסים בכל טבריה, התורמוסים שגשגו באדמות הקברים, ובאשר לא צמחו – ניתן היה להתיישב. כך טיהר רשב"י את טבריה באמצעות התורמוס. […]

אחת מ-7 מיני תגית הנפוצים בארץ, ו-מעל מאה ברחבי העולם. את התגית המצויה נוכל לראות בהמוניה בשלהי האביב (מרס – מאי), היא נפוצה בכל אזורי הארץ החל מצפ' הנגב ומדבר יהודה וצפונה. היא אוהבת קרקעות כבדות ופורחת בשטחי בתה כמו גם בשטחים חשופים שעברו טראומה (שריפה, בנין), עליה תמימים בסיסם יוצא מן הגבעול והם סדורים […]

עוול נעשה לתאנה אם נתחיל בסקירת מאפייניה הבוטאניים. התאנה היא קודם כל מעמודי התווך של התרבות המקומית, החל בעלה התאנה כגילוי הראשון של מיניות בתנ"ך, עבור בתיאור ימי הנחת של מלכות שלמה: מל"א ה' 5: "איש תחת גפנו ותחת תאנתו", בשיר השירים "התאנה חנטה פגיה" וכלה בהיותה אחד משבעת המינים. ארכיאולוגים מצאו עדויות לגידול ואכילת […]