הקדד קוצני הוא אחד הסוגים הנרחבים ביותר בעולם (למעלה מאלף מינים) ואף בארץ (למעלה מ-50), המשתייך למשפחת הפרפרניים. ועם זאת אינו פופולארי כ"כ, אולי בגלל מראהו הסבוך ופרחיו הנחבאים בין סבך של קוצים ועלים.

באזורים ההרריים, בשולי מדבר יהודה ובצפון הנגב נוכל למצוא את הקדד הקוצני, זהו בן-שיח רב שנתי בעל מופע מעגלי נמוך.

פרחי הקדד פרפרניים, ופורחים באביב (אפר' –יוני) צבעם ורוד-סגול, ומבנם טיפוסי למשפחת הפרפרניים: עם 'מפרש' עליון, 'סירה' תחתית המכילה את האבקנים, ו'משוטים' בצדדים.

הפרחים ערוכים בקרקפת צפופה, שקוטרה כ-7 ס"מ, מתוכה פורצים עלים ארוכים ומנוצים לעלעלים הסדורים בזוגות באורך של 3-4 ס"מ, ולצדם קוצים חדים וארוכים.

כל המארג הזה יוצר מעין כדור שקוטרו יכול להגיע עד כחצי מטר, וגבהו עד 25 ס"מ. בסוף השנה יקמלו העלעלים הקצרים ומן העלה תיוותר השדרה המרכזית. זו מתייבשת והופכת לקוץ שאורכו בין 20 ל- 30 ס"מ.

הקדמונים נהגו להפיק גומי משורשי הקדד. היו חופרים סביב השורשים, פוצעים אותם ואוספים את החלב הניגר. לקדד גם שימושים ברפואה העממית.