"אדוני, היזהר – אל תיגע באיריס, צבעוני ההרים הוא 'מחוץ לתחום' ", דומה שכל הפרחים שנשתרבבו לשיר המיתולוגי של נעמי שמר הם יסוד מוסד בתרבות פרחי הבר של ארצנו.
 

מקור הצמח

הצבעוני התרבותי שמזוהה כסמלה המסחרי של הולנד מקורו דווקא בפרס ובטורקיה ובשתי ארצות אלה הנו סמל לאומי רשמי.
 
מהאירופים למדנו להכירו בשמו הלאטיני 'טוליפ', אך תפוצתו האירופית היא תולדה של מחווה דיפלומטית מלפני כ-500 שנה, כשהסולטן העות'מני העניק פקעות צבעוני במתנה לקיסר אוסטריה. מעניין ששמו הערבי של המין מיתרגם ל'קרן הצבי ההררי'.
 

בתי גידול

צבעוני ההרים הוא ללא ספק מן המרשימים שבפרחי החורש, בייחוד בשל העובדה שבניגוד לאחיו הצלחתיים האדומים (כלנית, נורית, פרג) הוא מעדיף לפרוח בגריגות גבוהות ובחורש, ובכך 'מפתיע' אותנו בהרים, במקום שפחות צפוי לפגוש בו פרחי בר בעונה.

בעיצומו של החורף ינצו 3-4 עלים ישרים ובשרניים מתוך הקרקע, ומביניהם יעלה הגבעול המתנשא לגובה של עד חצי מטר.

מבנה

בקצה כל גבעול – פרח אחד ויחיד. הצבעוני פורח בראשית האביב (מרס – אפר') ב- 6 עלי כותרת אדומים. מחודדים באורך כ- 7 ס"מ, אשר בבסיסם, מן הצד הפנימי כתמים שחורים.  על רקעם בולטים לעין 6 אבקנים צהובים גדולים.

שילוב הצבעים הייחודי כולו זועק לעיין כלהבה. במבט שני נזהה בכותרת 3 עלים פנימיים ושלשה חיצוניים. האחרונים מחודדים יותר ובסיסם נמוך מעט יותר (וייתכן שבמקורם היו עלי גביע).

עמוד עלי בחתך משולש ממשיך לצלקת משולשת וירוקה. לצבעוני שחלה עילית. הוא אינו מייצר צוף אך לעומת זאת עתיר באבקה.