אין ילד בארץ שלא גדל על מיץ-פטל, התרכיז מחד והסיפור מאידך, אלא שיש קשר קלוש בין הללו לבין שיח הפטל הקדוש, שפירותיו מתוקים חמצמצים וטעם עשיר בהרבה.

בתי גידול

את הפטל הקדוש נמצא על גדות נחלים, ובכלל בבתי גידול לחים.

הפטל במסורות השונות

ומשום מה המסורות הן ביהדות והן בנצרות שומרות לו מקום של כבוד ועל כן 'קדוש'. על פי מסורות היהדות והנצרות זהו למעשה ה'סנה' הבוער ואיננו אוכל. בנצרות יש משמעות גם לעסיס האמדמם המזכיר את דמו של ישו.

מבנה הצמח

זהו שיח נמוך בין 1-1.5 מ', היכול גם לטפס על צמחים וקירות ואז להגיע לאורך רב. הענפים גמישים וסבוכים. לאורך עורקי הגבעולים מבצבצים קוצים קטנים ובבסיס הפרחים קוצים גדולים יותר. הקוצים מעקלים לאחור והקנו לצמח את שמו הערבי: 'עולייק' – בשל השימוש שעשו בהם רועים לחלץ עלוקות מגרונות הצאן.

העלה מחולק למספר עלעלים גסים למגע, לכל עלעל צורת עיגול מורחב במקצת בבסיסו ושפתו משוננת.

פרחים והאבקה

שייך למשפחת הורדיים, וכמותם הוא בן 5 עלי כותרת ו-5 עלי גביע. לפרחי הפטל עלי מרכזי, שחלה עילית ואבקנים זעירים הערוכים במעגל צפוף. הפטל פורח ממאי עד ספטמבר, מקבוצת פרחים יתפתחו פירות רבים וצפופים, לכדי אשכול זעיר בקוטר 2-2.5 ס"מ.

בלבו של כל כדור גלעין אחד חלק וקשה. הוא מופץ באמצעות מערכת עיכול של ציפורים ויונקים האוכלים את הפרי.