אחד היפים שבפרחי ארצנו הוא סייפן התבואה. גלדיה בלאטינית היא חרב (גלדיאטור – אומן הלוחמה בחרב) והסייפן בן משפחת האיריסיים באותו סוג כמו הגלדיולה התרבותית לסוג מעל 180 מינים בעולם.
 
סייפן התבואה צומח בבתות וגריגות ברוב חלקי הארץ הירוקים, אולם מקבל את שמו מפני נפיצותו בעיקר שדות חיטה ושעורה. לפני ימי הדיסקוס והקומביין היתה מחרשת העץ מפזרת את פקעותיו ומסייעת בהפצתו.
 
את יופיו של הסייפן גילו חלוצי היישוב, והוא אומץ כפרח היצוא הראשון מארצנו כבר בשנות ה-30.
 

סייפן התבואה פורח בחודשים מרס ואפר' בסגול עדין. הפרחים נישאים על גבעול המתנשא לגובה של 40-60 ס"מ הגבעול מתרומם מתוך שושנת עלים ישרים וחדים המזכירים חרב, ומכאן השם. כל הפרחים צומחים באותו צד של הגבעול ולכן הוא רכון מעט לצד זה.

הפרח בנוי כצינור הנפתח בקצהו, אורכו 5-6 ס"מ וקוטרו המקסימלי 2.5 ס"מ. בדומה לשאר בני משפחת האיריסיים גם בסייפן 3 אבקנים המופיעים מיד לאחר הפריחה, ולאחריהם יתפתח העלי האפייני למשפחת האירוסים בעל 3 אונות מאורכות.

הסייפן משלם למאביקיו בצוף עשיר וסמיך, מבנה הפרח מתאים לאגירת הצוף ומזמין בעיקר דבורים.

לסייפן פקעת קטנה בעלת דופן רשתית הטמונה עמוק בקרקע (17-22ס"מ), הפקעת היא חד שנתית ובדומה לגיאופיטים רבים אחרים, היא תתרוקן בראשית האביב ומעליה תצמח פקעת חדשה שתוצב בדיוק במקומה בסיוע שורשים קפיציים.