נענע משובלת

ראשית עלינו להזים את הטעות הנפוצה שיש נענע ויש מנטה. נענע מקורו שמי והוא הושאל לעברית המודרנית מן הערבית, אך מופיע במשנה ובתלמוד המונה את שימושיו כצמח תבלין. המנתה הוא השם היווני (שם אלה מין הנימפות). ארצנו מתברכת בעשרים מתוך כעשרים וחמישה מיני נענע שונים (אחדים מכונים בפינו נענע ואחדים מנטה) רוב המינים מוכרים כצמחי גינה. שלושה מינים ובהם הנענע המשובלת (ואחותה נענת המים) יפתיעו אותנו בחיק הטבע. מיני הנענע נמנים על משפחת השפתניים כשאר צמחי התבלין. בדומה להם מצטיינים העלים והגבעולים בבלוטות האוגרות את השמן האתרי המקנה לנענע את ריחה וטעמה המיוחדים. הבלוטות מחופות בשעווה ומזדקרות שערות קצרות.
הנענע המשובלת מתנשאת לגובה חצי מ' עד מטר וגדלה בנקודות לחות מאוד, גדות נחלים ומעיינות. היא ירוקה ורעננה בכל עונות השנה. הגבעול השעיר פרוק ומסתעף מן הבסיס. אף שהנענע מגדלת פרחים הרי שמרבית הרביה שלה היא ווגטטיבית ונעשית ע"י שלוחות המשרישות מתוך הגבעול. העלים מאורכים ומחודדים, שפתם מפותלת מעט, והם סדורים בזוגות נגדיים כל זוג צומח בזוית של 90 מעלות מקודמו.
גם אם לא נמולל את העלה נוכל לחוש בריחו הנעים. בשעה שאנו, בני האדם נמשכים לריח המרענן של הנענע בפרט ושל צמחי התבלין השפתניים בכלל (אורגנו, אזוב, זוטא, בזיליקום וכו') את בעלי החיים המזיקים דווקא מרחיקים השמנים האתריים, וייתכן שהם משמשים למשיכת מאביקים בעונות הפריחה.
הנענע המשובלת פורחת בחודשים יוני-אוקטובר ברוב אזורי צפון הארץ, אך נמצא אותה גם בנחלי הערבה. אך פריחתה אינה דווקא האלמנט המרשים במראה. הפרחים קטנים צרים וסגורים וערוכים בדורים רבים וצפופים, שני עלי כותרת שפתניים וסימטריים בגוון סגול. את שתי הצלקות המדקרות מבין עלי הכותרת נפגוש ראשונות ובתוככי הפרח נזהה ארבעה אבקנים.
יחודה של הנענע הוא בשמן האתרי שלה (מנתול) אותו מפיקים מאחותה התרבותית (נענע חריפה) לשימושים שונים. המנתול ייחודי בכך שהוא מעורר תאי עצב הרגישים לשינויי טמפרטורה, וביכולתו לחדור מיד את שכבת האפיתל בלשון ובחך ולהתיישב בקצות עצבי החישה. לאוכל מנטה בפה סגור לא תהייה תחושת רעננות, אך כאשר פותחים את הפה ושואפים אוויר חשים מיד במשב קריר. בכך משמשת הנענע לא רק כצמח תבלין אלא גם לתעשיית התרופות בהקלה על דרכי הנשימה, בתעשיית הבשמים, וכמובן, כארומה מובילה בתעשיית משחות השיניים, לא רק משום טעמה אלא בשל התכונות המחטאות של המנתול. בהיות השמן האתרי במקורו מרחיק לחרקים יש בו תכונות של רעל, וככל שמן אתרי צריכתו במידות מוגברות יכולה גם להזיק.