בתי גידול

נופר צהוב צמח מים יפהפה ונדיר בארץ. בעבר היו הנופרים נפוצים בנחלים ובמקווי מים רבים. בעקבות ייבוש החולה ובמיוחד בשנים האחרונות. כשאנו חוזים בנחלים רבים יותר שהולכים ומידלדלים בשל שאיבת ייתר הצמח הופך נדיר יותר ויותר ואף הוכרז כצמח בסכנת הכחדה.

נסיונות להשיבו לנחלים בהם נפגעה תפוצתו סוכלו בידי הנוטריות שטעמו, מסתבר ערב במיוחד לחיכן.

מבנה

לנופר עלים רחבים ומעוגלים דמויי לב בלתי מחודד, אותם ניתן לראות לכל אורך השנה. הוא פורח בסוף האביב ונותר בפריחתו משך כל הקיץ. בשל היותו צמח מים אין הוא מסתכן בהתייבשות בעונות חמות אלו.

הוא נהנה מהאבקה אינטנסיבית של חרקים שונים, שכידוע משגשגים בעונות החמות.

במראהו ותבניתו המורפולוגית שונה הנופר באופן מהותי ממרבית צמחי היבשה.

הגבעולים

גבעולו עשוי רקמה ספוגית קפיצית, שמאפשרת לו להתאים את גובהו בהתאם למפלסי המים המשתנים. עליו הרחבים חלקים בצדם העליון (הנראה לעין) ובעלי עורקים בתחתיתם. הם בעלי רקמה אוורירית הפועלת כמו תאי ציפה, והיא זו שאחראית לשמור את הצמח מעל המים.

שטחם הרב מאפשר פוטוסינתיזה מקסימלית, בסביבה שהיא על פי רוב מוצלת. כל חלקי הנופר מכוסים שעווה המונעת חדירת מים בלתי רצויה לדפנות הצמח, זו מגנה עליו מפני ריקבון ומבטיחה הסעה תקינה של חומרים בצינורות ההובלה.

מערכת השורשים

כיוון שחלק ניכר מן הצמח שקוע במים פיתחו אבריו מערכת ייחודית המאפשרת הזרמת אוויר אל הגבעולים.

על מנת לשפר את קליטת המינרלים, ולשפר את אחיזתו כנגד זרימת המים מכה הנופר שורשים הארוכים פי שלושה ויותר מאורך הצמח, שעה שצמח יבשתי מסתפק בשורש שהוא על פי רוב שווה לשני שלישים מגובהו.

הפרח

הפרחים צומחים בראש גבעול גלילי עבה (1.3 ס"מ), 5 עלי גביע צהובים מעניקים לפרח צורת כדור פחוס. מבט מקרוב יגלה לנו עשרות עלי כותרת קטנים וצהבהבים הסדורים זה על גבי זה ברוזטה נאה. בקצה השחלה צלקת רחבה וסביבה דבוקים כ-20 אבקנים.

אין ספק שבמקומות בהם שרד – שמורת החולה, תל דן, ומקורות הירקון ניתן ליהנות ממראהו הייחודי בין צמחי ארצנו הצחיחה, שמעלה על הדעת נופים פסטורליים המוכרים לנו יותר מסרטים מצוירים.