עבור הילדים יכול המפגש עם הטיון הדביק להיות משעשע. הפלומה הדקיקה המכסה אותו והשמן הדביק אותו הוא מפריש מאפשרים לו להיצמד היטב לחלקי בגד שונים. כך ניתן לעטר מעליו דרגות ועיטורים שונים.
 

דביקות

דביקות זו של העלים והגבעולים היא שהעניקה למין את שמו, אך גם שאר 200 מיני הטיון האחרים, שאינם מצויים כאן (קיימים עוד 2 בארץ) נהנים מארומה חזקה. זהו שיח עשבוני רב-שנתי בגובה 80-110 ס"מ, שמו הוא צורת רבים בערבית של בוץ = טין (וברבים 'טיון'), זאת משום שנקל למצוא אותו בשולי שלוליות וביצות.
 
הטיון הדביק הוא המין החזק ביותר בכל הנוגע לישוב מחודש של אזור שעבר טראומה, תהא זו שריפה, שטח מפונה, או כף של דחפור. ולכן נמצא אותו במגרשים ריקים, מחצבות, וחורבות טריות. בשל תנופת הפיתוח בארץ הפך מזמן לאחד הצמחים הנפוצים.
 
תכונה זו של הטיון היא בעלת משמעות, כיוון שהוא משחק תפקיד חשוב בשיקומם של שטחי חורש שניזוקו (ביחד עם הסירה הקוצנית ומינים נוספים).
 

שימושים

הטיון נמנה עם משפחת המורכבים, ובדומה לרבים מבני משפחה זו (חרצית, כתמה, סביון אביבי, תגית מצויה) פריחתו צהובה, הפרחים בלב התפרחת קטנים וצפופים, ובשולי התפרחת מספר עלי כותרת המעניקים לכל התפרחת מראה של פרח אחד ע"מ למשוך חרקים, אלא שתפרחתו יחסית קטנה וקוטרה כ-2 ס"מ. הוא עומד בפריחתו 8 חודשים בשנה, מפבר' ועד הקיץ.
 
לטיון הדביק שימוש הן ברפואה העממית והן ברפואה הקונבנציונאלית. בייצור תעשייתי מופקים משמניו מוצרים נוגדי הזדקנות, נוגדי חמצון, משככי כאבים, חומרים לטיפול בפטריות ובקטריות, ועוד רבים אחרים. והחוקרים מציינים אותו כבלתי רעיל לגוף האדם. ברפואה העממית הוא משמש לטיפול במחלות עור, דימומים ונפיחויות.