חנק מחודד

מבין 5 מיני החנקים המצויים בעולם, החנק המחודד הוא היחיד בו נתברכה ארצנו. זהו צמח טפיל, מטפס אפייני שגבעולו ירוק ורך. בהיותו מטפס אין החנק 'מבזבז' אנרגיה על גזע מעובה הוא מרוויח גובה במאמץ מזערי, תוך זמן קצר יכסה את כל הצמח עליו טיפס, אל השיח ה'קרבן' לא יגיע מספיק אור והוא ימות. באופן זה חונק כביכול החנק את הצמח ה'קרבן'. בניגוד למטפסים נפוצים (קיסוסית, גפן) המסתייעים בקנוקנות – שלוחות דקיקות הנאחזות בעץ הזקוף ה'קרבן' ונכרכות סביבו, לחנק אין קנוקנות והוא פשוט צומח במארג סבוך סביב העצים או השיחים עליהם הוא מטפס.
החנק בוחר לו על פי רוב צמחים נמוכים, ויגיע במרבית המקרים לגובה מקסימלי של 3.5מ'. למזלם של עצי החורש, החנק זקוק להרבה מים, וגדל רק בבתי גידול לחים. נוכל אם כן, למצוא אותו בעיקר על גדות נחלים או בקרבת מעיינות.
עלי החנק בעלי צורת לב(מזכירים בצורה את עלי הקיסוסית), וערוכים זוגות זוגות. החנק פורח בקיץ מיוני עד ספט'. לפרחי החנק מופע מרשים, למרות שהם קטנים (כ-1 ס"מ), ומקובצים לתפרחת צפופה (כ-12 פרחים בדור). 5 עלי כותרת גליליים מאורכים נתונים בגביע ירוק בן מאוחה בן 5 אונות. איברי הרביה נפרשים אל מחוץ לפרח כקרניים, ובמרכזם מעגל אבקנים צפוף. המאביקים ימצאו בחנק שפע של צוף, ויעזבו את הפרח כשהאבקן דבוק אליהם, הודות ל'מלכודת' הננעלת על גופם של מאביקים גדולים. לחרקים קטנים לעיתים אין די כוח לתלוש את האבקן, ונגזר עליהם לחפש טקטיקות שונות להיחלץ מן ה'מלכודת'. אם נחרוץ את ענפי החנק הם יניבו נוזל לבן ודביק. זהו סימן כמעט מובהק לצמחים רעילים. עם זאת, מוצא הפרפר דנאית סדום את החנק טעים, ולרוב נמצא אותו בין ענפיו.