חבלבל סורי

חבלבל סורי אחד מפרחי הבר הנפוצים בארצנו הוא החבלבל, המופיע בארץ בכ-20 מינים מתוך כ-200 בתפוצתו העולמית. את שמו מקבל החבלבל מסיביו הקשים, שכן במופעים רבים זהו צמח מטפס, ובעבר נהוג היה להכין חבלים מסיביו החזקים. החבלבל הסורי הוא לעומת זאת צמח שרוע, חד-שנתי. זהו צמח ייחודי  (אנדמי) רק לסוריה רבתי, דהיינו לארץ ולאז' סוריה. הוא פורח החל מראשית האביב (מרס – מאי) ומתאפיין בפרחים סגולים-ורודים בקוטר של3.5 – 4.5 ס"מ, הפרח עשוי 5 עלי כותרת שנתאחו לצלחת אחידה חרוטית כמעה, שעדיין ניכרים בה סימני חירוץ המפרידים בין עלה למשנהו. פלומה עדינה ניכרת לאורכם של החריצים מצדו התחתון של הפרח. שפת העלים המאוחים מעוגלת קלות, וניכר בה זיז בולט. מרכז הכותרת בהיר יותר, ובולטים בו אברי הרביה. הכוללים עמוד עלי המפוצל לשתי צלקות היוצאות מתוך שחלה עילית, ו-5 אבקנים. הפרח עני באבקה אך עשיר בצוף ומואבק בעיקר ע"י דבורים. הכותרת נתונה בגביע בו ניכרים 5 עלים נפרדים. הפרח נסגר בלילה, וזקוק למזג אוויר נוח ע"מ להיפתח. בעודו בניצן הוא מאוגד בו במפותל, וגם לאחר פריחתו עדיין שומר על מראה קמוט משהו. החבלבל הוא חד-שנתי. בתום האביב יתפתחו עלי הגביע וייסגרו סביב הפרי שהוא הלקט זרעים קטן. מלבד שימושו לתעשיית החבלים, נעשה בצמח בעבר שימוש נרחב ברפואה האינדיאנית. בהתבסס על תכונותיו אלה נערכים כיום מחקרים מקיפים על תרומתו לחקר ולריפוי מחלת הסרטן.