הרדופנין הציצית

 
את הרדופנין הציצית נוכל למצוא בבתות וגריגות במיוחד ע"ג קרקעות כבדות. זהו צמח רב שנתי ממשפחת המורכבים. להרדופנין שורש אוגר מזון המתמלא בחדשי הקיץ. במהלך העונה הגשומה מעלה הצמח עלים מחודדים במערך מעגלי לעלים מופע שונה באזורים שונים של הארץ – בצפון הם צרים יותר וארוכים יותר. מתוכם עולה גבעול שגבהו נע בין 20 ל-50 ס"מ. בעיצומו של האביב ממרס עד מאי.
פרחי ההרדופנין, כשאר בני משפחת המורכבים ערוכים בתפרחת צפופה המידמה להיות פרח אחד. כל פרח מצטיין בעלה כותרת אחד ורוד, ארוך ומחודד. בתוך קרקפת התפרחת יהיו הפרחים החיצוניים גדולים  באופן משמעי מן הפנימיים. הפרחים יהיו ערוכים בדורים צפופים בגובה והפרחים מסוככים זה על זה. בהיפוך מפרחים רבים – צינור האבקנים סגול ודווקא הצלקות צהובות. בסוף האביב יבשילו הפירות ע"ג הקרקפת, בכל אחד מהם זרע גדול, עטור ציצית (מראה סביוני) המותאם להפצה ע"י הרוח.
אם נפצע את ההרדופנין הצמח יזיל טיפות חלביות – בעולם הצומח זהו על פי רוב סימן היכר לצמחים רעילים, אולם את מרבית חלקי ההרדופנין ניתן לאכול בשלב הצעיר של הצמח. בשלב זה הוא גם מכוסה פלומה צמרירית, בתקופת המשנה והתלמוד היו משתמשים בו למרור בסדר פסח, נאמר גם שבהמה שאכלה את שורשיו היא בהמה כשרה. כשהצמח בוגר הוא משיל את הפלומה ונותר קירח. ברפואה העממית נזקפה להרדופנין סגולה לריפוי מחלות בדרכי הנשימה, וכסם מחסן לקשישים.