השם דרדר מעלה מיד אסוציאציה של קוץ, והנה הדרדר הכחול, שלא כשאר אחיו הדרדרים אינו קוץ, אלא צמח חד-שנתי נמוך ממשפחת המורכבים, המתנשא לגובה ממוצע של כ- 25 ס"מ, ופורח מפברואר עד מאי בכחול עז.
 
את הדרדר הכחול נמצא לרוב בסמיכות לשדות תבואה, ומשום כך הוא קיבל את השם העממי 'דגנית', ואף התפרסם בשנת 1952 ע"ג בול דואר לכבוד יום העצמאות בשם 'דגנית דגניה'. זהו צמח אנדמי לאיזור הלבנט – ומצוי בעיקר בישראל, סוריה ולבנון. עם זאת, הגיע שמעו לאירופה, שם ייחסו לו בעבר תכונות ריפוי הקשורות במנגנון הראיה ובבהירותה.
 

מבנה הפרח

כמו בשאר המורכבים פרחי הדרדר ערוכים בקרקפת קטנה וצפופה שקוטרה כס"מ אחד. דור הפרחים החיצוני גדול בהרבה מן הפנימיים, ואולם פרחים אלו עקרים ומשמשים, כבשאר הדרדרים למשיכת מאביקים. לפרח החיצוני 7 עלי כותרת משולשים ארוכים ובלתי שווים (העליונים גדולים במקצת מן הנמוכים) העלים מאוחים לידי צינור.
 
גם האבקנים מאוחים לצינור סביב הצלקת והם מבשילים לפני ע"מ למנוע האבקה עצמית. חרק הנוגע באבקנים גורם להם להתפתל. הסלסול מקצר את צינור האבקנים, שקצותיהם פונים למרכז, ובכך נדחקת אבקה כלפי גוף החרק.
 
מה שמייחד את הדרדר הכחול בין שאר בני הסוג דרדר הוא שזרעיו קירחים ואין עליהם ציצית, העוזרת במינים אחרים בהפצתם.