לשאלה המוכרת: "איריס או אירוּס?" יש תשובה פונטית פשוטה – ההיגוי היווני של התנועה, בדומה לגרמנית הוא צליל הדומה במקצת לשורוק ובמקצת לחיריק. ולכן שתי הצורות מקובלות ואין מדובר בפרחים שונים.

צהרון – איריס הצהריים הוא הקטן שבמיני האירוסים בארץ והוא גוזר את שמו משעות הפריחה הבלתי מקובלות שלו – 12:00 עד 16:00 לערך וגם אם הוא מאחר ביום הרי שהוא מקדים בלוח השנה ופורח מינו' עד אפר'.

עם זאת הצהרון – איריס הצהריים הוא הנפוץ בין האיריסים, בפריחתו הכחולה-סגולה העדינה, ואבקניו הצהובים, והוא נגלה למטייל כמעט בכל אזורי הארץ שאינם צחיחים.

כשאר האיריסים גם הצהרון הוא גיאופיט, בעל פקעת קטנה שקליפתה מרושתת. ממנה מצמיח הצמח עמוד פריחה המתנשא לגובה מירבי של 25 ס"מ. לצדיו, כמו בסמל החלה"ט, שני עלים ארוכים ומחודדים.

לצהרון – איריס הצהריים עלי אחד ושלושה אבקנים. העלי מתפצל לשלוש אונות רחבות, מאביקים שבאים ללקט צוף תופשים מחסה בחיק האונות ואז באים במגע עם האבקנים המסתתרים תחתן.

כשאר האיריסים גם פרח הצהרון מחולק לשלוש אונות בסיס העולות כגביע ומשתפלות כלפי מטה במרכזן כתם צהבהב בהיר, ושלוש אונות פנימיות זקופות קצרות יותר. במבט על הוא יוצר צורת משולש שרוחב בסיסו 4-5 ס"מ. הפרח מוציא תחילה 4-6 ניצנים ואז פורח לפי סדר כלפי מעלה.

לכשיבשילו הפירות בראשית מאי נוכל למצוא את הזרעים במעין קופסה בעלת דופן דקה וכמעט שקופה. בשלהי עונת הקיץ, הקליפה תיבש ותיסדק ואז יופצו הזרעים.