שפרירה קשקשנית

אין לך דוגמה טובה מזו לבעיה לשונית מוכרת. עומד מדריך מול קבוצה ומעוניין להציג בפניה צמח חדש אך אויה, האקדמיה ללשון העברית בחרה עבורו שם שצלילו המשעשע מזמין אסוציאציות ותגובות שמכסות על כל פרט אטרקטיבי אודות הצמח עצמו. קבלו נא את השפרירה הקשקשנית. המהדירים מוזמנים להגות 'קשׂקשׂנית' בשי"ן שמאלית שכן מדובר בבעלת קשקשים ולא בצמח פטפטן. ועוד תימה: שהרי זהו מין יחיד בסוגו, מדוע לא נסתפק ב'שפרירה'?
הנה לפנינו פרח נאה שאין לטעות בשיוכו המשפחתי – הרי הוא בן למשפחת הסוככיים. פרחיו הזעירים ערוכים בסוכך צפוף פורחים ב-5 עלי כותרת לבנים, הפרחים הקיצוניים מגדלים עלה כותרת אחד ענק במיוחד גדול כמעט פי עשרה משאר עלי הכותרת ומחולק לאורכו לשתי אונות, שאר פרחי התפרחת הולכים וקטנים כלפי המרכז, וכל החבורה מתחזה להיות פרח אחד מרשים. לעיתים, בדומה לגזר וסוככים נוספים יצמחו במרכז הסוכך פרחים מנוונים בצבע כהה כאמצעי למשיכת חרקים.
השפרירה היא חד-שנתית, וסוככיה מתנשאים על גבי גבעול זקוף בגובה של כחצי מ'. עליה יושבים על גבי פטוטרת רחבה המלקטת עם שחר את אגלי הטל הרבים הנצברים על העלה המחולק מספר פעמים ומשפרת את מאזן המים. הפירות מבשילים בלב הסוכך, עטופים בעלים המשתפלים פנימה ויוצרים מעין רשת הגנה. הפרי דמוי גלגל שיניים, מתאים להפצה באמצעות רוח או פרוות בעלי חיים.
את השפרירה נמצא בכל חלקי הארץ מצפון, ועד מדבר יהודה וצפון הנגב. היא חובבת קרקעות כבדות, ונפוצה בעיקר בבתות וגריגות נמוכות.