נזמית לופתת הינה שיח עשבוני הנמנה עם משפחת השפתניים, הכוללת את מירב עשבי התבלין ובהם נענע, מרווה, זעתר, בזיליקום ועוד. בדומה להם גם לנזמית עלים נגדיים הערוכים לסירוגין בזווית של 90 מעלות, כלומר הזוג הבא בגבעול יצמח במאונך לזה שמתחתיו.

עלי הנזמית עגולים בעלי שיניים מעוגלות הם מחוספסים למגע ומכוסים פלומה עדינה. הגבעול מרובע, והעלים הסמוכים לפרחים לופתים אותו כנזם ומכאן השם.

הפרחים אפייניים למשפחה בעלי כותרת צינורית, שארוכה בנזמית באורח משמעותי ביחס לשפתניים אחרים.

הנזמית מיטיבה לפרוח בטמפרטורות קרות, וזהו אחד המינים הים-תיכוניים היחידים הצומח גם בחרמון, בגליל העליון ובאזורים קרים במיוחד. תכונה זו גם מאפשרת את פריחתה המוקדמת (דצמ' – אפר') בעיצומו של החורף. הפרחים בגווני סגול עד ורוד לעיתים באדום ואף בלבן.

מבין השפתניים מתבלטת הנזמית בכך ששיעור ניכר מפרחיה אינו נפתח, ונותר בשלב ניצני – עם זאת מתרחשת בפרחים אלו האבקה עצמית, והם יכולים אף להצמיח זרעים פוריים (אולי כהתגוננות מפני הגשם שיכול לפגוע באבקה). בסופו של הצינור מתרחב הפרח כשק, השפה התחתונה ארוכה והעליונה כדורית, ומתחתיה האבקנים, הדקים והארוכים.

הנזמית מואבקת בעיקר על ידי דבורים, ובאביב מניבה פרי זעיר הנראה כתיבה משולשת.