מרווה משולשת

המרווה המשולשת הינה שיח המתנשא לגובה של בין 60-140 ס"מ. השם 'משולשת' בא לה משתי אונו המופיעות בבסיס העלה. אלו מופיעות רק בחלק מן העלים, וכבר יצא לי לפגוש בטבע עלים בעלי 4 אונות (2 בכל צד) שאולי מצדיקות את הכינוי 'מרווה מחומשת', בכל אופן האונות קטנות באופן משמעותי מן האונה המרכזית. על גבי עלי המרווה וגבעוליה, פלומת שיערות דקיקה. העלה גבשושי בצדו העליון ולביד בצדו התחתון.
המרווה מאריכה לפרוח (מארס – יוני). כבת למשפחת השפתניים – לפרח המרווה שני עלי כותרת שפתניים, התחתון מחולק לשלוש אונות. ושני אבקנים. האבקן תלוי על זרוע אחת וזרוע נוספת ללא אבקן הפועלת כמנוף. כשהחרק דורך על הזרוע החשופה, מפזרת השניה אבקה על גבו. באופן דומה פועל עמוד העלי המפוצל המלקט את האבקה מגבו של החרק.
אין ספק שבשל הניחוח המשכר קנתה לה המרווה חלק בתרבות המקומית כצמח התבלין האולטימטיבי. ודאי שרק אזכור שמה מעלה שפע תמונות החל מחליטה מהבילה, דרך שק עמוס בחנות תבלינים, וכלה בשיח גינה רענן. לדעת חוקרים  קשור בשם מרים אמו של ישוע הנצרי הנחשבת קדושה גם באסלם. השמן האתרי שלה – הוא במקורו אמצעי להרחקת מזיקים ומהווה עבורם רעל. רעל שפוגע ככל הנראה גם בבקטריות בגוף האדם ומשום כך מיוחסות למרווה תכונות ריפוי מגוונות. באותו אופן, מומלץ שלא להפריז בשתיית תה מרווה (בייחוד בקרב גברים).