דמומית

'אדוניס', שמו הלטיני של הצמח, הוא שמו של הנער היפהפה במיתולוגיה היוונית. הלה נולד מגזע עץ והפך מושא מריבה בין פרספונה לאפרודיטה שנפטרה כמו כל סכסוך מזרח תיכוני בשילוח חזיר בר אימתני ששיסף את הנער למוות. מדמו של הנער הגוסס צמחה הכלנית ומימי הנחל הנשפך לים באזור גבל שבלבנון מאדימים יום בשנה לזכר המאורע. היות שהשם הלאטיני הוצמד דווקא לצמח זה, מונצחת האגדה בצניעות בשם 'דמומית'.
הדמומית הוא צמח חד-שנתי. זהו החבר הפחות מוכר ממשפחת הנוריתיים, לצד הנורית והכלנית הגדולות והמרשימות. לדמומית מראה צנוע יותר, ואף שהיא נפוצה בכל אזורי הארץ הלחים, ואפילו בפאתי השומרון המדבריים רבים חולפים על פניה מבלי להבחין בה. הדמומית מעדיפה קרקעות גירניות ובזלתיות. בניגוד לכלנית ולנורית בהן מתנוסס כל פרח לתפארת על עמוד תפרחת יחידי לדמומית מופע שיחי שרוע ונמוך. גובהה הממוצע 20-25 ס"מ ובמקרים חריגים 40 ס"מ. העלים הגזורים מתפצלים מספר פעמים לעלעלים דקיקים וסבוכים כענפי עץ בצבע ירוק רענן.
הדמומית פורחת מפבר' עד סוף אפריל, ובשנים ברורות גשם ניתן עדיין לראות אותה בראשית מאי. כנגד הכותרות המרשימות של נורית וכלנית שקוטרן יכול בקלות להגיע עד 12 ס"מ, לדמומית כותרת צנועה וסימטרית, בת 8 עלים תמימים, ולעיתים אף פחות בעלת מופע סימטרי ושטוח מספר עלי הגביע נמוך יותר והוא נע בין 5-6 בדרך כלל. הגביע צינורי הוא מתנוסס בקצה הגבעול מתרחב בבסיסו ופתחו צר ומאורך, עלי הכותרת בוקעים ממנו לצדדים בזוית של 90 מעלות. למרות שבסוג ישנם כ-20 מינים וכמה מהם פורחים בגווני צהוב-כתום.